אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ברכות · דף נד:
תוס' ד"ה אבני. וכן כ"א אע"פ כו'. נ"ל דאם אינו ניכר מתוך המקום. אינו אומר במקום הזה. אלא מזכיר ענין הנס כמו בגמל דלעיל. אבל בערבות היה ניכר מתוך המקום. כי הי' קיים המעין או מקומו ניכר:
שם ד"ה ארבעה וגמרא נקט המצויין תחלה. לדעתי נ' דנקיט הך סדרא משום דקאי אברכות שבמשנה ואוסופי קמוסיף. ולפי שהוזכר במשנה דאימים ומדברות מברך עמ"ב ובילדה אשתו מברך הטוה"ע [וגם היא מברכת כן] ובנכנס לכרך ויצא כו'. להכי נקט דבד' מינייהו שייך הודאה. בימים ומדברות בצאתו מהן וביולדת שהיא חולה כשנתרפאה. ובנכנס לכרך אם נחבש ויצא [עי' רש"י במתני' ד"ה הנכנס] ובהכי ניחא לדידן דמברך ע"כ צרה של"ת א"כ מנינא מאי היא. אלא דקאי אמתניתין וכו':
שם גמ' במתניתא תנא חולה חיה. ור"י חשיב להו בחדא ול"פ אמתניתא: