אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ביצה · דף ב:
גמ' ולפלגי בתרנגולת. צע"ג מ"ט לא פריך טפי בפשיטות. מ"ט בשבת נקט עצמות וקליפין דלא הוו נולד גמור דהוי רבותא למאן דאסר וביו"ט נקיט ביצה דהוי נולד שלא היה כלל בעולם דהוי רבותא להמתיר. איפכא הל"ל. דהוי הרבותא למאן דהלכתא כוותיה. ואין בידי ליישב זה רק לשיטת בעל המאור ז"ל. דאין איסור מוקצה ביו"ט רק בתרנגולת וביצה עיי"ש:
תד"ה מוקים וכו'. צ"ע דלמא משום דמיכללא בהא דביצה:
שם ד"ה אין מבקעין ותהיה ראוים להסקה. נ"ל דעיקר ראיתו מדנקיט בשבת להתירא בנבלה וביום טוב לאיסורא בקורה. והמ"ל גם בשבת לאיסורא בבריאה. אע"כ דביו"ט גם רעועה אסורה. ולפ"ז למ"ד חלוק היה ר"ש אף בבע"ח שמתו שמוסרין אין ראיה כלל וגם לר"י דסבר דלא סתם לן תנא כלל בשבת להיתר אין ראיה כלל ביו"ט לאיסורא כר' יהודה:
שם ד"ה ונפלוג שלא יאריך וכו'. צ"ע דהרי ע"כ צ"ל תרנגולת העומדת וכו' כדמוכח לישנא דגמרא. ולו"ד ה"א דכל היכא דאיכא תנא דשרי בהדיא צריך להשמיענו גם כח האיסור:
שם ד"ה והיה. לא היה יורד ביו"ט. נ"ל דתליא בפלוגתא דתנאי בירושלמי פרק כלל גדול אי טחינה ודומיה אסורים ביו"ט לצורך אוכל נפש מה"ת: