אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא מציעא · דף פז.
רש"י ד"ה מכאן שהאשה וכו'. ובפשטיה נראה דאמר קמח ואח"כ סולת ליישב דעתה לפי שעינה צרה:
תוס' ד"ה למה נקוד. אבל לפ"ה וכו'. עיין באדר"נ פ' ל"ד. ובמד"ר פ"ג ובספרי בהעלותך כפרש"י. ודריש מדהרבה נקודות ולא נקד הל':
שם ד"ה ע"י בעלה. היינו דוקא וכו'. וזה אינו נכלל בלשון אין שואלין סתמא. דהא התם אסור בסתמא ובכה"ג שרי. אלא דהכא מוכח מלישנא דכלל: