אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא מציעא · דף יג.
גמ' בשטרי דלאו הקנאה. משמע דשמואל מצי סבר דחיישינן לקנוניא דכתב ללות ולא לוה. וקשה א"כ מאי פריך לקמן עליה מברייתא דאעפ"י ששניהם מודים וכו' דילמא הוא מחששא דהך קנוניא. לכ"נ דודאי ל"ח לשום קנוניא מדל"ח לפרעון משום דמקרע הוה קרע ע"כ דלא חשיד למיעבד קנוניא דלא למקרעיה. והכא ה"ק דמוקי בשטרי דלאו הקנאה ובשחיוב אומר דכתב ללות ולא לוה. מ"מ ל"ח להפסידו דפשע דלא ה"ל למעבד הכי ואי עביד ה"ל לאזדהורי בשטרא ולפסידא דלקוחות חיישינן. אבל לאביי דעדיו בחותמיו זכין לו ויכול למוסרו למלוה בכל עת שירצה ויפסיד לקוחות ל"ש לחלק בין לוה ללקוחות. וע"כ צ"ל באומר מזויף ומחזירין באין בו אחריות לצור עפ"י צלוחיתו. כיון דלוה אומר להד"ם: