אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא מציעא · דף טז:
תד"ה אעפ"י. שמא כתב ללות וכו'. ר"ל דבחייב מודה הוי לישנא דגמ' כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי. אבל נראה שאין עיקר בנינם על משמעות הלשון לחוד. רק נקטו קושטא דמילתא דאיירי באין חייב מודה כמשמעות הלשון. ועיקר בנינם משום דר"א אמר דבהוחזק כפרן מחזירין. ואי הודאתו לא מהני דטענינן ללקוחות ל"ש לחלק בהוחזק כפרן:
שם ד"ה ומשום. לפי שפרעו הלוה. ועיקר הקושיא כיון דבנפל חיישינן לפרעון אף בחייב מודה. מ"ל בכפרנותו. אפשר דפרע. ואם שדבריו אינן מעלין אינן מורידין: