אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא בתרא · דף מה:
גמ' ה"ד אי דאיכא עדים. ר"ל שמסר לו לתקן חפץ פלוני ותקנו להכי הוי השבח בחזקת אומן וכ"ש אי נימא אומן קונה בש"כ. ומיישבא תמיהת התוס' בלי דוחק וגמגום:
תוס' ד"ה נתנה לו. וא"ת וכו'. הא ודאי דהממע"ה דקאמר מ"מ חייב בעה"ב שבועה דמודה במקצת הוא. ונ"ל דהנהו טעמי דריש כל הנשבעין ל"צ רק לפטור הבעה"ב משבועה. אבל שכיר בלא"ה אינו נשבע ונוטל אחר זמנו. דבעל הבית רמי אנפשיה כי מטי זמניה ומדכר. אע"ג דאין כל אגריה בידים למפרע ליה: