אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא בתרא · דף לו.
גמ' והאמר ר"ל וכו', ול"ל דאיירי באין עדי ראיה דא"כ הל"ל במגו דלהד"ם ולא מגו דלקוח:
תד"ה ה"ג. וא"ת דהכא משמע וכו'. הרבה דחקו בזה. ולעד"נ דודאי ערלה ושביעית ל"ש לפרש שאכלם באיסור דאינה חזקה בודאי. דלמה ימחו הבעלים כיון שאינם ראוים לו. וע"כ איירי בזמורות ומיניה מוכיח בכתובות אבל כלאים לא נ"מ מידי בין פירות לזמורות. וטעם החזקה לפי שאין אדם אוסר דש"ש וה"ל למחות. וקמ"ל דאף שלפי דעת בעל השדה אכל שלא כדרך האוכלים ולא ה"ל למחות. אפ"ה הוי חזקה. אבל בפירות אסורות הכל יודעין שאין דרך להקפיד, ובזה יכונו דברי הרמב"ם. ומ"ש אעפ"י שנהנה בעבירה. מכלאים קאי. ולפ"ד המחזיק: