אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בבא בתרא · דף כג:
תד"ה רוב. וא"ת מאי קמ"ל וכו'. בעניותי לא אבין אי שייך סברת קרוב בט' חניות כיון שנמכר לתוך העיר מהרחוקים ומהקרובים ומאי אולמא דקורבא למתלי בה את הנמצא. רק היכי דלא ידעינן כלל אם פירש מהרחוק שייכא שפיר סברת רוב וקרוב דהולכין אחר הרוב משא"כ הכא:
שם ר"ה בדליכא. תימא וכו'. מחמת תמיה זו צ"ל שרק אם אפשר להביא מן המוכיח הולכין אחריו. ובא"א משערין בין המוכיח יותר מן האפשריות. ולפ"ז הא דפריך מרובא דעלמא שא"א שיבואו שהרי רובן נכרים. ואפילו מישראל ל"ש. דבעינן מעיר אחת. אלא דפריך אמאי דאוקי קרא בדליכא הא אם איכא אזלינן בתר רובא. הא א"א למיזל בתר רובא. דרובא דעלמא הוא. וע"כ אזלינן בתר קרוב. ומשני ביושבת בין ההרים, ובכה"ג שפיר אזלינן בתר רובא. ולפ"ז אין מקום לקושית התוס' בדבור שאח"ז:
שם ד"ה מצאו. אבל קשיא לרשב"א וכו'. לפעד"נ דאיירי בא"י איזה מהם נפיש. וכ"א אומר שלו מרובה: