אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
תולדות · חלק יג
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים גו' בעבור אשר יברכך (כ"ז, ו').
ראוי להבין מה שהקדימה לו לאמר הנה שמעתי כו' הביאה כו' שהוא לכאורה לאין צורך, ומה גם כי על יצחק עליו השלום בעצמו יפלא מאד מה ראה להעמיס את עשו בענין הזה, האם יבצר ממנו מלברכו מבלעדי המטעמים שיעשה לו, אתמהה!
אבל כלל הענין הוא כי יש דבר הנקנה בנפש האדם לעשותו מצד תכונת הלב בעצם וראשונה. ויש אשר לבו לא יהלוך לזה רק יעשה הדבר על ידי שיפעול בעצמו התעוררות חיצוניות. משל לשני בני אדם שהיה דרכם לאכול תמיד בצוותא חדא, פעם אחת אחרי אכלם אמר אחד אל השני דע ידידי כי מן הסעודה שאכלנו היום אני מרגיש כי אינני בריא אולם כיום ביום, וישאל לו השני איך תאמר בדבר הזה הלא אכלת היום כאשר אכלת תמיד לא נגרע דבר. ויען הראשון ויאמר לא כן ידידי בכל יום תמיד הייתי אוכל מצד הרעבון ותאות האכילה וזה היה לי האות כי האצטומכא בריא ושלם ומעכל את המזון כראוי, אבל היום לא התאויתי לאכול רק עשיתי פעולה מלאכותית לעורר בקרבי הרעבון, היינו כי שתיתי כוס מלא יי"ש, ולולא זה לא יכולתי לאכול, זה העד על קלקול העיכול בהאצטומכא ועל חסרון הבריאות.
והוא הדבר ביצחק עליו השלום ברצותו לברך את עשו כי הוא הבכור אבל לא נשאו לבו לתת מברכתו עליו ולהעמיסו בברכת ה' מה שאינו ראוי אליה, על זאת נתן מועצות בלבו לבקש לו סבות מועילות להעיר את עצמו לדבר זה, והוא מה שאמר לו וצא השדה כו' ועשה לי מטעמים בעבור תברכך נפשי כלומר למען אברכך בנפש רצויה.יריעות האהל
והוא שאמרה רבקה עליה השלום אל יעקב בנה למען חזק ואמץ את לבו שלא יתעצל בדבר, הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד כו' ובינה מזה כי אין נפש אביך ודעתו שלמה לברך את עשו, כי לולא כן מה זה ועל מה זה דרוש דרש ממנו על מעשי המטעמים טרם יברכהו, לכן שמע בקולי.שפת היריעה