אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
שמות · חלק ג
ותיראן המילדות את האלהים. מדרש: עליהם נאמר אשה יראת ה' היא תתהלל (משלי ל"א, ל).
הנראה בכוונת דבריהם ז"ל עם מה שכתבנו בחלק ד' (ריש פרשת בלק) בבאור מדרשם ז"ל (תשא) והביטו אחרי משה (שמות ל"ג, ח') חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח אשרי יולדתו (פרשה מ"ה, ד'). וכלל הענין מהמבואר שם הוא כי צדקת הצדיק תהיה לאחד משני פנים אם שהוא נולד בטובו וישרו מרחם אמו כענין מה שכתב הרמב"ם ז"ל (בשמונה פרקיו פ"ו) ועל דרך מאמר ובטרם תצא מרחם הקדשתיך (ירמיה א', ה') או שהגיע אל אושר צדקתו אחר רוב שקידתו ויגיעתו. וכביאורנו שם על מאמר ועושה אלה לא ימוט לעולם (תהלים ט"ו, ה') שהרצון מי שעושה וקובץ על יד המדות המאושרות האלה בכח ידו ויגיעתו ושקידתו בטוח הוא שלא ימוט לעולם.יריעות האהל והנה ההבדל ביניהם הוא כי אותו שצדקתו באה לו אחר רוב יגיעו ועמלו לכבוש את יצרו ולהפך מדותיו הגרועות אל טוב מועיל הוא ראוי בעצמו אל השבח ואל היקר. לא כן הנולד בטובו מרחם אמו הוא אינו ראוי להלל בשערים מעשיו כי אינם אך מסבת מולידיו הישרים אשר משרשם הטוב התנוצץ טובו וישרו. וזהו וחד אמר אשרי יולדתו כלומר אין האושר שלו כי לא טרח על צדקתו אבל באה לו מסבת מולידיו הטובים.
וזהו שרצה הכתוב לבאר צדקת המילדות ואמר ותיראן המילדות את האלהים. כלומר כשרון מעשיהם היה מסבת יראתם את ה' וחרדתם על דברו ולא מצד טבע תולדתם. וזהו שהמליצו ז"ל עליהם אמר שלמה אשה יראת ה' היא תתהלל כלומר היא בעצמה ולא ייחדו התהלה למולידים: