אור ברסלב
אהל יעקב על התורה קדושים › חלק יב

אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ

קדושים · חלק יב

חלק יא

ואהבת לרעך כמוך (י"ט, י"ח) גמרא: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד כו' בא לפני הלל גייריה אמר ליה דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור (שבת ל"א, א').שפת היריעה

באור זה בהקדים מאמרם ז"ל תרי"ג מצות נתנו למשה בא דוד והעמידן על אחת עשרה בא ישעיה והעמידן על שש הולך צדקות ודובר מישרים כו' בא מיכה והעמידן על שלשה שנאמר הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו', ח') חזר ישעיה והעמידן על שתים שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות (ישעיה נ"ו, א') (מכות כ"ג).

ולהבין טעם הדבר מדוע עזב ישעיה וחיסר דבר אחד ממאמר מיכה, כי ישעיה לא הזכיר והצנע לכת כו', גם מהצורך להבין מאמר והצנע לכת עם אלהיך מה הוראת מלת עם כו'. אמנם מאמר עם אלהיך נראה שהוא על דרך מאמר חז"ל (בילקוט שופטים) תמים תהיה עם ה' אלהיך לכשתהיה תמים תהיה עם אלהיך. והרצון בזה על דרך שמצאנו בדברי חז"ל אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר כו' והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום כו' (שבת קל"ג, ב') וכמו כן מה הקב"ה תמים במעשיו כך מחוייב אתה להיות תמים. וזהו תמים תהיה עם ה' אלהיך לכשתהיה תמים תהיה עם ה' אלהיך כלומר תהיה דומה לו. וא"כ גם התנאי הזה והצנע לכת עם אלהיך הוא ראוי ומחוייב אל האדם יען כי גם הוא יתברך נאמר בו אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע (ישעיה מ"ה, ט"ו) וכמאמר טוב כעס משחוק (קהלת ז', ג') טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים משחוק שהוא שוחק עם הרשעים (שבת ל', ב')שפת היריעה וכבר מלתי אמורה בספר המדות (בחמישי משער התפלה) שזהו הענין במה שאמרו חז"ל לא כעוה"ז עוה"ב בעולם הזה אני נכתב ביו"ד ה"א ונקרא בא' ד' אבל בעולם הבא נכתב ביו"ד ה"א ונקרא ביו"ד ה"א (פסחים נ', א') כי הקב"ה כפי הנהגתו כך הוא נקרא (עי' מדרש ריש וארא) ובעוה"ז הצדיקים מתיסרים ביסורים, גם כי תוכם רצוף אהבה כמאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג', י"ב) אכן היא אהבה מסותרת, כמאמר הנזכר אכן אתה אל מסתתר כו' ולעינים נראה רק שנאה וכעס ח"ו, לכן הוא נקרא לעין ע"ש מידת הדין בא' ד', ונכתב ביו"ד ה"א כי האמת כן הוא כי הוא רחמים ואהבה.

אבל לעתיד במהרה תהיה האהבה אהבה גלויה ונראית לכל כמאמר מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים (שיר ז', ז') שתהיה האהבה עם תענוגים לא עם יסורים כמאמר נחמו נחמו עמי כו' כל גיא ינשא כו' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו (ישעיה מ', א'-ה')שפת היריעה היינו האהבה והחסד יהיה נראה לעיני כלם לכן יהיה נקרא ביו"ד ה"א כמו שהוא נכתב קריאתו ככתיבתו וכמאמר ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע כו' (מלאכי ג', י"ח). כי בעוה"ז כבר יזדמן כמאמר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים (קהלת ח', י"ד) כי בעוד אשר העבודה אינה מטוהרה יזדמן מעשה עבירה אצל הצדיק ובהיפך מצוה אצל הרשע וכוונת שניהם אחת היא וא"כ כאשר הצדיק אין צדקתו בשלימות לא יהל עליו אור חסדו יתברך באופן נגלה ועי"כ גם הצדיק האמתי בהכרח יסתיר מעשיו וצדקותיו לבלי יהרהרו הבריות אחר הקב"ה כאשר ייטיב עמו על צדקותיו יתפלאו ויאמרו הלא גם הוא מעשהו כן הוא. אבל לעתיד כאשר יתבררו ויתלבנו לבות בני אדם לבלי היות עוד לב מעורב רע בטוב כ"א כמאמר הנזכר ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא כו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא כו' (מלאכי ג', י"ח). היינו כי הצדיקים יזהירו כזוהר הרקיע ובליעל כקוץ מונד והקב"ה לא יסתיר מעשיו ומשפט הנהגותיו, אם כן גם הצדיקים לא יסתירו עוד מעשיהם והנהגותיהם.

וז"ש חז"ל חזר ישעיה והעמידן על שתים שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה ולא הזכיר הצנע לכת שאמר מיכה כי גם הקב"ה לא יסתיר עוד מעשיו, כ"א - כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות, ולא להסתיר עוד, והענין נחמד:

ומעתה נבאר מאמר מיכה הנ"ל הגיד לך אדם מה טוב כו' אשר לכאורה מלת אדם נראה כשפת יתר, אבל לדעתי תלה הכתוב הדבר באדם וביותר במקום זה לאמר כ"א אמנם מאד עמקו מחשבותיו יתברך וכגבוה שמים על הארץ נפלאים דרכיו ומצותיו מבינת אדם והשגותיו בכ"ז המצות אשר בין אדם לחבירו יש גם ביד האדם להבין בהם כפי הבנת אנושי כי טובים וישרים הם, ואם מצד אחד המה מרים כמה נעימים ומתוקים הם מצד השני. למשל המוצא מציאה חייב להכריז למען יבוא בעל האבידה ויקחנה ואותו אשר מצא האבידה הוא עני והמציאה שוה כמה אלפים ואם תשאר בידו הלא היה מתפרנס מעתה בריוח והוא מחוייב להשיבה אל בעליה, אבל אם תשאל את בעל האבידה אזניך תשמענה הפלגת המתיקות אשר במצוה זאת, וכן לא תגזול, והכנסת אורחים, אם על בעל הבית היא כבדה אבל מתוקה היא אצל האורח, לכן בבואו לומר עשות משפט ואהבת חסד אשר העשירים יביטו בו בפנים זועפות, לכן הקדים ואמר הגיד לך אדם מה טוב, כלומר שאל נא את אדם אחר, העשיר ישאל את העני וכדומה, והאדם הזה הלא יגיד לך מה טוב המצוה הזאת וכמה נעמה בטעמה וישרה:

ומעתה דע כ"א אמנם כל שלימות האנושי תלוי באהבת ה', עכ"ז לא תשיגנה יד איש כ"כ כ"א היחידים השרידים בעם, ולעתים כלם יגיעו אל האהבה השלימה כמאמר כי מלאה הארץ דעה כו' (ישעיה י"א, ט') ועוד הרבה מאמרים המורים על שלימות הידיעה ואהבה את ה' יתברך. וראוי לבאר באיזה דבר יזכה האדם את ארחו עד יגיע לאהבה את ה', אמנם חכמינו ז"ל כבר העירו אותנו ואמרו מרגלא בפומיה דר' מאיר גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתותי כו' ואני אהיה עמך בכל מקום (ברכות י"ז, א'). הורו בזה לרבות גם הדברים שאין השגחה ביד האדם עכ"ז הבטיחה אותנו התורה כי כאשר נמלא ידנו ברכה לעשות את אשר ביכלתנו יזכנו ה' להשיג גם את אשר אין ביכלתנו להשיג ומעתה ראה גם ראה כי אדני התורה נוסדו על שתי אהבות על ואהבת את ה' אלהיך, ועל ואהבת לרעך כמוך, על ואהבת את ה' אלהיך תלויים המצות שבין אדם למקום ועל ואהבת לרעך כמוך תלויים המצות שבין אדם לחבירו. ואהבת האדם את ה' יתברך גם כי דרכה בקודש נפלאה מאד מהמוני בני אדם אבל קרובה לבוא כאשר ישלים האדם את נפשו במה שבידו להשלים היינו כאשר אסף בחפניו כל המצות הכלולות במצות ואהבת לרעך כמוך.

ולכן יפה אמר הכתוב ואהבת לרעך כמוך אני ה', לאמר כאשר תאהוב את רעך כנפשך תזכה לדעת כי אני ה' ולבוא אל אהבתו יתברך אשר על ההיפך אמר ר' אבין היום אשר לא ידע את יוסף למחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה' (שמות רבה א'). וזהו מאמר הלל אל הגר ואהבת לרעך כמוך זו היא כל התורה כולה כי החלק האחד הוא סבה אל החלק השני, והאהבה אשר תהיה בך לרעך היא תזכך נפשך אל האהבה את ה' אלהיך וכמדובר.

תוכן העניינים

אהל יעקב על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה