אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
קדושים · חלק טו
והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים כו' והכרתי אותו מקרב עמו (כ', ו') ואמרו חז"ל (בתורת כהנים ומובא בילקוט במקומו) מקרב עמו ועמו שלום.
והמאמר סתום וחתום אין חזיונו נפרץ!
אבל באור המאמר לדעתי כך הוא. כי כבר ידענו כי מאת הטוב הגמור לא יצא כ"א טוב כמאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (תהילים קי"ח, א') וכמאמר הטוב ומטיב לרעים ולטובים ומה אשר עיני בשר תראינה כי לפעמים יעשה ג"כ רעה לאחד באין ספק הוא מכוון להטיב לו באחריתויריעות האהל וזהו מאמר למען ייטב לך והארכת ימים (דברים כ"ב, ז') אשר חז"ל ביארו בעולם שכלו טוב כו' ובאמת עינינו רואות כמה צדיקים שמיטיבים להם גם בעוה"ז.
אמנם הדבר כך הוא כי בראותו יתברך כשרון לב הצדיק אשר גם אם ישפיע לו שפע רב טוב לא יסיר תומתו ממנו ויהיה נשאר עומד בצדקו ויראתו ושלמותו אז גם ה' יתן הטוב, לא כן אם הוא צדיק שאינו גמור אשר אם ויעשרנו המלך יתברך עושר גדול ושפע רב טוב יקויים בו וישמן ישורון ויבעט יעזבהו מלהיטיב עמו בטוב עוה"ז להטיב עמו באחריתו, וזהו למען ייטב לך והארכת ימים. לא כן אם הקיצור טוב לך. וכאשר תראה אדם אשר נגמר דינו ומה' משפטו יצא שיהיה נכרת מהעוה"ז ומן עוה"ב גם כן, ויקשה בעיניך איזה היא הטובה אשר תגיע מן הרעה הזאת כאמרם ז"ל על מאמר הכרת תכרת כו' בעוה"ז ובעוה"ב.
קח לך משל לאחד שהיה לו מכה אנושה על אחד מאבריו ושאל ברופאים הרבה ואין עוזר לו, אח"כ הסכימו כלם לחתוך ממנו את כל האבר כי ראו שעי"ז יוכל לסכן את כל הגוף כי תפשוט המספחת בכלו.
הנמשל כל ישראל המה רק כגוף אחד מובדל באבריו אשר חוטא אחד יוכל לאבד טובות הרבה ובראותו יתברך את הרשע כי מכתו אנושה ואין לו תקנה עוד, יעזוב יתברך את תקנת הרשע ההוא ודואג על הכלל כמאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת ט', י"ח) ע"כ ישקוד יתברך לטובת הכלל להכרית האבר הנשחת והנפסד הזה מתוך הקהל.
וזהו מאמר הכרת תכרת כו' עונה בה ר"ל כי היא מקולקלת מאד וא"כ יש לחוש ולדאוג שלא תקלקל עוד את אחרים.
ומעתה מובן מאמר הת"כ והכרתי אותו מקרב עמו לא שהקב"ה יעשה זאת מסבת הקצף והזעם בלתי אם להבדילו מן הכלל, ואז - ועמו שלום אין רע במגורו: