אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
עקב · חלק יג
בגמרא: דרש רב עוירא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים על עצמם עד כזית עד כביצה (ברכות כ', ב').שפת היריעה
המאמר הזה ילמדנו דעת קדושים בדבר הנהגתו יתברך עם ישראל עמו, ויתבאר בזה מאמרם ז"ל במקום אחר רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי י"ג, כ"ג) אמר מי איכא דאזיל בלא זמני', אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה כו' עד הני שני מאי עבדה להו אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא ליה והוי' חלופיה (חגיגה ה'). אשר מהצורך להבין מדוע דוקא למעביר במליה ולא לצדיק אחר, גם מאמר והוי' חלופיה אין לו באור, וביותר ראוי להתבונן על עיקר מציאות ענין כזה כי כפי המובן הפשטיי חלילה הוא נגד המקובל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה (חולין ז', ב') כי הכל בהשגחה על כל פרטי האדם ואיככה יהיה יש נספה בלא משפט.
ולבבי יחשוב בזה כי הנה יש בעולם ב' סוגי צדיקים, צדיק גמור, וצדיק שאינו גמור, וכמו כן ב' מיני רשעים, רשע גמור, ושאינו גמור, ורשע גמור הוא הבועט בתורה בכללה ומתנהג והולך רק בשרירות לבו, לא כן רשע שאינו גמור כי יעשה המצות כל עוד שאינם נגד תאות לבו וכל מצוה שאינה סותרת תאותו ודבר שאינו נוגע ליצרי לבו אותו ישמור ויעשה. אשר על סוג הא' נאמר לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח (תהילים א', ד') כמו שביארנו במקום אחר ולכן אמר עליהם על כן לא יקומו רשעים במשפט פי' דין ועונש שלהם יבוא אליהם על דרך מקרה לא במשפט כי אינם ראויים לערוך עליהם כסאות למשפט אבל יהיו נענשים בהסתרת ההשגחה כמאמר והסתרתי פני מהם (וממילא) והיה לאכול (דברים ל"א, י"ז). ובמדרש: קץ כל בשר בא לפני הגיע זמנן להקצץ, למה? כי מלאה הארץ חמס מפניהם (אמר הקב"ה אתם עשיתם שלא כשורה) כך היו אנשי דור המבול עושים, היה אחד מהם מוציא קופתו מלאה תורמיסים והיה זה בא ונוטל פחות פחות משוה פרוטה עד מקום שלא היה יכול להוציא ממנו בדין, אמר הקב"ה אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הדא הוא דכתיב מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו (איוב ד', כ') ואין משים אלא דין שנאמר אשר תשים לפניהם (בראשית רבה פרשה ל"א, ה'), עוד אמרו אמר ר' מאיר הם לא עשו מדת הדין למטה אף אני איני עושה מדת הדין למעלה (שם כ"ו) (עי' במהר"ש יפה סי' י"ד) והדברים מפליאים מאד איככה אמרו על הקב"ה שאמר להם אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הלא לדבריהם ז"ל עשה הקדוש ב"ה כשורה וכשורה.
אבל אמתת הכוונה בזה לדעתי כי הקב"ה צדיק הוא בכל דרכיו והביא עליהם מדה כנגד מדה כמאמר והיית אך עשוק וגזול כל הימים (דברים כ"ח, כ"ט) פי' כי אותו שהוא נגזל ע"י גזלן הוא יודע עכ"פ מי הוא אשר גזל מאתו ויוכל לצעוק עליו לפני השופט, לא כן אותו שנעשה עשוק מעושקים רבים אשר כל אחד עשק אותו פחות משוה פרוטה הנה הגזילה ביד הגזלן פחות מכשיעור ועכ"ז בין כלם נאכל קופה מלאה פירות, וזהו - והיית אך עשוק וגזול. זאת חטאת סדום וזאת רעתם, וכחטאיהם עשה להם וכעונותיהם גמל עליהם, כ"א הקב"ה היה מוריד עליהם אבנים מן השמים היה כל אחד יודע את מכהו ויודע את ההורג אותו, לא כן עתה שירדו גשמים טפים וכל טפה בפני עצמה לא עשתה דבר, ועכ"ז מבקר לערב יוכתו כי במשך היום כלו נתמלא שיעור מיתתם.
וזהו מבקר לערב יוכתו מבלי משים, ואין משים אלא דין שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ובדרש ולא לפני ארמיים, היינו לא לבד שאינו מורה אותם דרכי המשפט כי אם גם זאת להם שאינם נדונים ע"פ משפט כישראל כ"א נמסרים למקרה הזמן וזהו שהכפיל המשורר ע"ה ואמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום (תהלים קמ"ז, כ').
ומעתה מאמר יש נספה בלא משפט כפשוטו בעבור שהוא היה מתנהג בלא משפט גם הקב"ה מתנהג עמו בלא משפט.שפת היריעה והוא ג"כ מה שאמרו במדרש עולים ויורדים אמר הקב"ה עולים הם ועליה יש להם אלא שכל אחד ירוד מחבירו (ריש ויצא). פי' כי הקדוש ב"ה הוא כביכול כמתנצל שאינו מורידם בידיו כי אם כל אחד ירוד מחבירו שחבירו מוריד אותו שכבר הגיע זמנו של עליית חבירו וירידתו ממילא. לכן יפה אמרו חז"ל על דור המבול תאבד דוברי כזב (תהילים ה', ז') הן כזב ודבריהם כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' שאינן לא חיים ולא נידונין (בראשית רבה פרשה ל"ב, א') ר"ל כמסתיר פנים מהם יהיה מהם מה שיהיה, ממש כמו שנתבאר יש נספה בלא משפט בעבור כי הם לא נתנו מקום אל דין ומשפט גם הקב"ה עשה עמהם שלא בדרך וסדר המשפט, רק על דרך שאמרו ז"ל במדרש ודרך רשעים תאבד (תהילים א', ו') הפליגן מכנגד פניו (בראשית רבה פרשה ח', ד'). והנה ידענו כי גם זה לעומת זה יזדמן בבני אדם כי כמו שיש מטה דין בדרך רע הלא יש ג"כ מי שמטה א"ע לדרך טובה יותר ממשפט ודין התורה, כדבר שזכרנו התורה אמרה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים עצמם עד כזית עד כביצה, הוא אשר קראוהו חסיד המתחסד עם קונו.
ומעתה המאמר שלפנינו מובן מאד אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא לי' יען כי הוא הוא האיש שעליו נאמר גם את זה לעומת זה עשה האלהים, כי לפלוני נחסרו שנותיו בעבור שהעביר המשפט לצד שמאל ראוי לתתם ליד מי שמעביר על מדותיו לצד ימין, והוא סר מדרך המשפט והדין לעשות לפנים משורת הדין וזהו אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא ליה. וזהו באור מאמר והויא חלופיה כי הלא זה השני הוא ההיפך מהראשון זה הטה עצמו מדרכי המשפט בענין רע וזה הטה עצמו ע"ד חסיד המתחסד עם קונו, והענין נכון: