אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
נשא · חלק י
מדרש: הרשעים קודמים לשמם נבל שמו גלית שמו שבע בן בכרי שמו אבל הצדיקים שמן קודמם, ושמו אלקנה, ושמו בועז ושמו מרדכי כו' (פרשה י', ה')
והדברים סתומים וחתומים!שפת היריעה
והקרוב אצלי כי ידוע אשר מעשיו של אדם והנהגותיו נקראים שם, אם טוב ואם רע, כי מאמר שם הוא הפרסום, והפרסום הוא לפי המעשים כמו שם לו על פני חוץ (איוב י"ח, י"ז). ומעתה נקח דמיון לאחד נסע מביתו ונשתהה כמה ימים בדרך, ויהי במלון וימצא איש מעירו אשר נסע היום מביתו וישאל אותו לאמר הגד נא חדשות אם ידעת מה היה בעירנו, ויען ויאמר שריפה היה בלילה, ויחרד הסוחר מאד ויאמר אולי גם ביתי נשרף, ויאמר לא רק חורבה פלונית לבדה, וישאלהו עוד מה היה, השיב ואמר אחיך ביום פלוני אדומים הרויח, ויאמר הסוחר פיך ענה בך כי סכל גדול אתה כי הרגזתני והחרדתני בשני ספוריך, בראשון הלא חרדתי פן נשרף ביתי, ובשני כי בטרם שמעתי מפיך מלת הרויח הייתי חושב כי אחי מאה אדומים הפסיד, ובשתיהם היה לך לומר בהיפך חורבה פלונית נשרפה, הרויח אחיך מאה אדומים, כי כן טוב וישר להקדים הטובה ולאחר הפורעניות.
כן הצדיקים שמם קודם להם היינו המעשים טובים שהרויחו בשורה טובה היא מקדימים, וע"ז בא הרמז ושמו מרדכי בעל המע"ט מרדכי הוא, ולהיפך ברשע שהפסיד אמר נבל שמו כלומר נבל הפסיד, והבן: