אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
משפטים · חלק ח
לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך (שם).
הנראה בענין סמיכות שני האזהרות האלו כי המלוה ברבית גם שאינו מראה עצמו בפני הלוה הנה הנשך והמרבית נושים בעצמם את הבעל חוב אחרי כי הוא נותן לאשר נושה בו בעד אריכות זמן הפרעון כפי הקצוב, וכל עוד שיתוסף הזמן יתרבה החוב. וזהו לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך לומר כי אם תשים עליו נשך ממילא תהיה לו כנושה: