אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
משפטים · חלק ב
מדרש: אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולם עד מתי אי אתה עושה דין בעכו"ם, אמר להם עד שתגיע עונתן ליבצר שנאמר ביום ההוא כרם חמר ענו לה (ישעיה כ"ז, ב') כלום קוטף אדם את כרמו קודם שיתבשל, אלא אחר שהוא מבושל הוא קוטפו ונותנו בגת ודורכו ומזמר והם עונין אחריו, כך אמר הקב"ה לישראל המתינו לי עד שתגיע עונתה של אדום ואני דורך אותה שנאמר על אדום אשליך נעלי (תהילים ס', י') אני פותח לה ואתם עונין אחרי (פרשה ל', א').
הנראה בתכלית כוונת המאמר כי הנה זמן המשפט (אם ליחיד ואם לרבים) הוא לשני סבות אם בהתמלא סאתו, או כשאחד מוסר דין עליו לשמים, וכענין מה שכתב הטו"ז (בשלחן ערוך אורח חיים קי"ח סעיף קטן ב') בבאור ההבדל בין המלך המשפט לאוהב צדקה ומשפט. אמנם מי שהוא מעורר דין ומשפט על הרוב הוא מסתכן בעצמו שיהיה נידון עמו או שיקדימנו כמבואר המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה (ר"ה ט"'ז, ב') כי על ידי זה יתבקר פנקסו למעלה אם הוא כדאי וראוי לכך לעורר דין על אחרים.
ומעתה אם אנחנו נעורר דין על האומות כל עוד שאנחנו בלתי נקיים. אפשר שיתעורר מדת הדין לשלוט גם בנו חס ושלום, ועל כן מוטב לנו לשום דממה לפינו עד שיתעורר עליהם הדין מעצמו היינו בהתמלא סאתם. וזהו מאמר הנביא חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד (ישעיה כ"ז, ד'). ירצה כי הוא יתברך בא להביננו כי יותר טוב לנו שלא לעורר דין עליהם. וזהו שאמר חמה אין לי, כלומר מעצמי אין לי חמה עליהם כי לא נתמלא סאתם עדיין, ואם אתם תעוררו עליהם את הדין אינכם בטוחים שלא ישלוט בכם כמו בהם, וזהו מי יתנני שמיר שית במלחמה כלומר כשאתעורר בדינים הנה אז אפשעה בה אציתנה יחד כלומר עם אותו שמעורר עליהם הדין,יריעות האהל וזהו שסיים ואמר או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו', כלומר באם תהיו שלימים וטהורים מכל פגם ומכל סיג אז שלום יעשה לי כלומר שלום מן העכו"ם כי גם שתהיו מעוררים הדין עם כל זה אין היזק בדבר ושלום יהיה לכם.
וזהו דברי המדרש אמר להם הקב"ה עד שתגיע עונתן ליבצר כו', כלומר בהתמלא סאתם ועד אותה שעה אין לנו לעורר הדין עליהם וזהו המתינו לי כו', ואני דורך ואתם עונים אחרי כלומר כי אז תהיו בטוחים מכל היזק מהתעוררות הדינים והבן בזה, (עוד ביאור על זה בקול יעקב במגילת אסתר על מאמר ויהי כאמרם אליו יום ויום):