אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
ויחי · חלק ב
ויקרא לבנו ליסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת כו' (מ"ז, כ"ט)שפת היריעה
הנה מכבר העירו רבותינו ז"ל במדרש וכי יש חסד של שקר, אלא חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת.שפת היריעה ולנו העיר ה' דרך קרוב בזה בהקדים מאמר הכתוב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (מיכה ז', כ'). הנה גם במאמר הזה יש להעיר על כפלי הדברים במלות שונות מחסד לאמת.
אבל הבנת הדברים הוא על דרך אחד רצה לתת לאוהבו מתנה גדולה והגונה אחר זמן ידוע, ומדאגה פן תסרב אשתו בדבר, חשב בנפשו לכתוב לו שטר חוב על הסך ההוא שעלה על לבו לתתנו לו וחתם עליו עדים כמשפט, בעבור שבהגיע זמן הנקבע בשטר חוב יהיה מוכרח לשלם לו כסף נשיו על פי כפיית בית דין, ואשתו לא יהיה לה פה לדבר מאומה כי בית דין יכפוהו לשלם. הנה בדבר הזה יתואר פריעת החוב על שם חסד ואמת כי לעת התביעה שתבעו בשטר חוב בבית דין יהיה נופל עליה תואר האמת על היותו מחוייב באמת לשלם ככל הכתוב בשטר, ועם כל זאת הוא חסד מה שהתחייב עצמו מראש לכתוב לו שטר חוב בחסד ונדבה.
וכענין הזה היה מה שכרת ה' את אברהם ברית ונשבע לו לאמר לזרעך אתן את כל הארצות האל כי התחלת הדבר מה שנשבע יתברך אליו על הטובה הנשגבה ההיא היה על דרך החסד והצדקה, אבל אחר כי כבר נשבע הנה הדבר כחוב גמור כי מהצורך אליו יתברך לאמת שבועתו ולקיים דברו. ועל כן בצדק שאל הנביא ואמר תתן אמת ליעקב, כלומר מהראוי אליך ה' לאמת ולקיים דברך הטוב לשלם החוב, אולם לא נכחד מאדוננו כי עיקרו הוא חסד מה שהקדמת להבטיח אבינו אברהם ולשבע לו על הדבר הזה. וזהו חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כלומר ראשית השבועה לאבותינו היה בחסד ונדבה.יריעות האהל
והוא מה ששאל יעקב מאת יוסף עליו השלום ועשית עמדי חסד ואמת כי אלו לא נשבע יוסף ליעקב היה מעשהו מתואר רק על שם חסד אבל יעקב עליו השלום בקש ממנו שיחייב את עצמו על הדבר בשבועה עד שיהיה הדבר מתואר גם על שם האמת כי יהיה ההכרח אתו לאמת שבועתו. וזהו שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת, ועילת הדבר הוא כי ידע בפרעה שלא יניחהו ללכת אל ארץ כנען בלתי אם יהיה מושבע ועומד וכאשר פקד יוסף אל פרעה אבי השביעני לאמר כו' והוא גם הוא אמר עלה וקבור את אביך כאשר השביעך (ועיין רש"י ז"ל).