אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
בשלח · חלק יז
ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים (י"ד, ל')
והוא פלא כי משמעות המאמר אשר עד היום ההוא לא נושעו ישראל מיד מצרים, והדבר לא כן הוא כי כבר היו חפשים בצאתם כי גורשו ממצרים אך הוא יתברך סיבב על פרעה שיחזק את לבו לרדוף אחריהם אשר לפי בחירתו כבר היה מתכבד ויושב בביתו.
וכן נאמר בעצם היום הזה הוציא ה' כו'. גם במאמר משה אל העם אל תיראו כו', כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד כו', ראוי להעיר מה היה לו לדבר על לבם לא תוסיפו כו', כי מהיום ההוא והלאה מה להם לדאוג יותר על מלכות מצרים מעל הזולת מהממלכות אחר כי כבר הם מבחוץ.
והנראה עם מה שזכרנו למעלה כי ישראל יצאו ממצרים קודם הקץ הנאמר לאברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, והיתה הסבה לזה מה שלא יכלו לסבול עוד מושב הארץ ההוא כמאמר ולא יכלו להתמהמה, והוא מבואר בארוכה בספרי האמת אשר על כן הוצרכו ישראל להשלים השעבוד הזה בגלות המלכיות כי לא נגאלו כי אם לזמן להרגיע אותם מעט כמספר השנים הרמוזים במאמר ונושנתם, ואם היה מצרים קיים בזמן ההוא היה הוא היותר ראוי אל השלמת השעבוד הזה, כי הוא החל להיות נוגש על חוב ועבדום וענו אותם ונשאר השט"ח בידו, והקב"ה רצה להצילנו מידו הקשה שלא ישעבד בנו עוד לעולם על כן קיים בו מאמר הפח נשבר ואנחנו נמלטנו.
וזהו שקראו ז"ל במדרש על גאולת מצרים מאמר נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים היינו העומדת ליצוד מעצמה, ועל כן גם אם העוף הנלכד יהיה ניצל פעם מתוך המוקש עם כל זה כל עוד שהפח קיים אינו בטוח שלא ילכד בו פעם אחרת בלתי כאשר יהיה הפח נשבר, כן לולא כי שיבר יתברך גאון מצרים עודנה לא היינו בטוחים מהם גם כי נמלטנו ממצודתם והוא על ידי מה שסבב יתברך עליו לרדוף אחר ישראל ויטבע בים.
וזהו מאמר משה התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, ולבל יאמרו ישראל עם כל זה מה לנו לצרה הזאת טוב היה יותר באם לא רדף כלל, לזה אמר כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם כו', כלומר בכוונה סבב על מצרים כן למען הצל אתכם מידם שלא ישעבדו בכם עוד. וזהו ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים.שפת היריעה כלומר אך בהיום הזה שנטבעו בים הושע ה' את ישראל מידם תשועת עולמים כי מהיום בטוחים הם גם אם ישתעבדו עוד לא ישתעבדו אל מלך קשה ועם קשה כפרעה ומצרים: