אהל יעקב על התורה· רבי יעקב קרנץ
בהר · חלק א
שש שנים תזרע שדך כו' ובשנה השביעית שבת שבתון כו' וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה (כ"ה, ג'-ח').
וראוי להתבונן במה שהאריך הכתוב כ"כ והודיע אותו מספר הפרטים ומספר הכולל.שפת היריעה
אמנם לדעתי כוונה בזה החכמה העליונה לתת לאדם עצה נדיבה איך יעשה חשבון על שנותיו ועל ימי חייו. משל לעני שהיה מחזיר על הפתחים זה כמה, ובבואו בימים נעשה בעה"ב בעיר קטנה והיה מתגאה לעיניהם ומתפאר שהוא עשיר גדול, נטפל לו אחד מבני עירו אמר לו סכל אתה תרגלת בלכתך מבית לבית לעשות חשבון על מה שיש לך וכל החשבון היה על פרוטות וכאשר היה בידך ערך ג' זהב ויותר היה בידך חשבון כי יש לך שלש מאות פרוטות, כן גם אתה תעשה חשבון על מעט הכסף אשר לך, והחשבון הוא על פרוטות ויפרוץ לרוב לאלפים ולרבבות, עשה נא מהם דינרי זהב ואז החשבון המוציא אלפים לא ישאיר גם עשרה אז תראה את עשרך וסגולתך ואז תבחון אולתך וסכלותך.
כן האדם כאשר יעשה חשבון על זמנו בעוה"ז, גם חשבון יהיה על ימים או גם על שנים יעלה החשבון למספר גדול שבעים שנה שמונים שנה ואז יהיה בעיניו כאזרח בעוה"ז, אכן אם יעשה מהם שמטות ומה גם יובלות אז לא יעלה בידיו כ"א ערך י' או י"א שמטות אז יבחון ואז ידע אם הוא תושב או גר.
ומה נכבד בזה מאמר המשורר ע"ה הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני (תהלים ל"ט, ה') אשר מאמר אדעה מה חדל אני אין לו באור כל מאומה. אמנם ענין שאלת דוד המלך ע"ה היה על דרך משל לאיש תככים היה שותף עם עשיר גדול מפני בקיאתו במסחרים יותר מן העשיר, וכעסתו צרתו היא אשתו העניה שיקנה לה תכשיטין כמשפט אשת העשיר, לומר הלא שותף אתה, כי היא לא ידעה שאין לבעלה בחנות זה רק עשירית מן הריוח, והיא הקניטה אותו ותבך עליו לאמר הלא שותף אתה ויש לך חנות מלאה סחורה, ראה נא אשת שותפך איך היא מקושטת בתכשיטים רבים ואני עלובה ושפלה בעיניך, ויהי למחר בבואו אל החנות ויאמר לחבירו העשיר בוא ונחלק ונעשה חשבון בינינו ויתפלא עליו מאד לאמר מה ראית היום הזה לעשות עמי חשבון, ויען העני ויאמר דע ידידי כי מה אשר אדרוש מעמך לעשות חשבון לא למען דעת כמה יש לי, רק לידע ולהודיע כמה אין לי תעמוד נא אשתי המרשעת על החשבון בזה ועיניה תראינה ואזניה תקשבנה כי סחורה זאת אינה שלי וזאת אינה שלי ולא תחשוב בנפשה שקר.
הנמשל כי האדם בראותו את עצמו בעוה"ז איש חי חיים הבלתי קצובים לו בזמן, והארץ לעולם עומדת, בא אליו היצר הרע ומסית אותו לחטאים ולעונות לאמר עוד רבות בשנים אשר תחיה, ואז תקח מועד לפרוע הקפותיך, והוא מטעה אותו בשנים שלא יהיה לו חיים בשנים ההם. לזה בקש ואמר הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא, לא למען אדע כמה יש לי רק למען אדע מה שאין לי ולא יטעה אותי יצרי במה שאינו שלי, וזהו אדעה מה חדל אני הזמן שאני נמנע ממנו מלהשיגו (ועיין בששי משער היראה בספר המדות):