אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) ספר במדבר › פרשת במדבר

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

ספר במדבר · פרשת במדבר

ספר במדבר

סמיכות אלה המצות אשר צוה ה' את משה וידבר ה' אל משה במדבר סיני ראיתי בס' אברהם אנכי שהביא משם הרב דרוש שמואל שפי' זה עפ"י מ"ש ריב"ה אלה המצות זש"ה חכם לב יקח מצות זה משה שנתעסק בארונו של יוסף וכל ישר' עוסקים בביזה ופי' הרב משום דמשה כלול מכל ישראל שהם ס"ר ובתורה יש ס"ר אותיות ויוסף המשביע לישר' בכלל הוא למשה שכלול מכולם וזהו הסמיכות אלה המצות הרומז למשה החכם שלוקח מצות שהוא ארונו של יוסף ולמה הוא ולא אחר משום וידבר ה' אל משה במדבר סיני שהיו ס"ר והתו' יש בה ס"ר אותיות והוא השביע למי שהוא כלל ישר' ע"כ זכרוני מדב"ק והרב פי' שם איזה מאמרים עפ"י דרך הרב ע"ש ואני ברגליו אעבורה לתרץ כפי דב"ק קושיא אחת שהק' לי רב אחד יצ"ו מרבני האשכנזים במ"ש הש"ס בסוכה (נ"ג.) כשכרה דוד שיתין קפא תהומא ונסתפק דוד אי שרי למכתב שם אחספא ולשדי לתהומא משום סרך מחיקת ה' עד שהתיר לו אחיתופל מק"ו מסוטה שהותר לכתוב ה' ולמוחקו כדי לעשות שלום בין איש לאשתו ק"ו לכל העולם כולו ולמה לא למד ממרע"ה דאיתא במדרש דכתב שם המפורש והשליך לנילוס וצף ארונו של יוסף ע"כ קושיתו ובו בפרק השבתיו דעוד לא היה דין איסור מחיקת השם עד שניתנה תו' ותדע דהרי היו הוגים את ה' ככתבו ככתוב אז הוחל לקרוא בשם (עי' אבודרהם משם ר"ש בן חפני ובחת"ס חלק בזה גם ישבתי לו עוד דמרע"ה ידע דעל אותו הרגע לא ימחק שם ה' כלל ויסירנו תיכף ותדע דהרי במד' (הובא ברש"י תשא ע"פ עגל מסכה) איתא דאותם המכשפים שהיו שם תיכף לקחו את שם ה' והשליכוהו בעגל שעשה אהרן ותיכף נעשה העגל ע"ש ולו היה נמחק בודאי לא היה עושה פעולה אח"כ דהרי השם שהיה על התהום דהסירו דוד לא השליך אותו שוב הוא עצמו והוצרך לכתוב אחר משום שכבר נמחק אבל הא דדוד דרוצה לכתוב השם ושישאר שם בקבע אולי אסור אחרי שברור שימחק כי הגם דבשבת (ק"ך:) איתא בדין מחיקת ה' עשייה הוא דאסיר גרמא שרי ע"ש כבר כתבו הפוס' דהיכא דפסיק רישיה אף גרמא אסור עי' בכנה"ג יו"ד סי' רע"ז אך שוב עיינתי עוד בס"ד ומצאתי תירוץ מרווח יותר דיש לחלק מההיא דמרע"ה דשם הוא לא עשה שום פשיעה לזה אישתרי ליה למכתב שם אבל הכא דהע"ה הוא היה ח"ו גורם דהסיר את שם ה' והוא גרם שיצוף התהום מנא ליה למישרי כי הא ואחיתופל השיבו ק"ו מסוטה דפשעה דנסתרה ובכל זאת התירה לעשות שלום בין איש לאשתו ק"ו לכל העולם והודעתי את זה במעמד אחר והראוני שהקושיא של הרב והתירוץ שלי קדמנו הג' בעל כלי חמדה עי' בפ' נצבים ולפי האמור לעיל ניחא דאין ראיה ממרע"ה דשם היה עפ"י הדבור הוראת שעה דלזה לא עשו את זה אותם שמזרע יוסף רק מרע"ה משום דהוא היה הראוי ומוכרח לזה והטעם שהוא כלל כל ישר' בו ויוסף השביע לכלל ישר' זאת אומרת איש השקול ככלל כל ישראל ולזה לא נכתב בתורה מה שעשה משה בזה כי אין ללמוד מהוראת שעה להלכה קבועה ודוק:

קריאי עדה נשיאי מטות אבותם כתוב קריאי וקרי קרואי יש לרמוז משום דהיה פה חסרון כי בצווי כתיב תפקדו אותם אתה ואהרן עם הנשיאים שנבחרו ובמד"ר פ' בהר (פל"ג אות ד') איתא כאשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם וכו' ואהרן היכן הוא ריב"ן וכו' אמר כיון שבא ליחסן הונו אותו אמרו לו אתה בא ליחסנו לך ויחס את בנך אלעזר דכתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וכו' הכתוב יחסו וכו' ע"ש ובכן לזה בא הרמז בחסרון הוי"ו בכתוב ונכתב יו"ד לרמוז שהיה חסרון בדבר והנה תמצא כי פה בכתוב זה כתוב קריאי ביו"ד וקרי בוי"ו וגם כתוב תחי' קריאי עדה ואח"כ נשיאי מטות אבותם משא"כ בקרח כתוב תחי' נשיאי עדה ואח"כ קריאי מועד ואפשר דהכונה היא להודיע שהנשיאים לא השתדלו להיות נשיאים עד שנבחרו מפי ה' ונודע לישר' וקראו להם העדה ונהיו לנשיאים וזהו קריאי עדה בתחי' וכתוב ביו"ד להודיע שנקראו מן ה' ומהעדה שהיו צדיקים וקרי קרואי בוי"ו לומר שאין רשות לעדה לעשות דבר עד שיקראום אבל בקרח שהם עשו עצמם נשיאים בלתי מינוי שמימי ולא מישר' כמו שדרשו ויקח קרח שלקחם בדברים רכים לזה קראו בתחי' נשיאי עדה ואח"כ קראי מועד חסר יו"ד ר"ל ללכת למשכן אהל מועד דשם היתה להם בולמוס תאות הכבוד לחלוק על משה ואהרן ופשוט:

הפקד שנים במסרה הפקד את הלוים הפקד עליו רשע, ירמוז כפי מ"ש רז"ל והובא ברש"י צפה הקב"ה שעתיד להיות הגזירה על ישר' שימותו במדבר אמר אל יהי לגיון שלי שלא טעו בעגל עמהם וזהו ואתה הפקד את הלוים ר"ל שלא יתפקדו לצבא אלא אדרבה הפקד אותם לשררה של המשכן הטעם משום אח"כ הפקד עליו רשע ואם הם בכלל המתפקדים ח"ו המשחית לא מבחין או ירמוז לפי מ"ש רז"ל באדר"ן כשנתמנה אדם פרנס מלמטה גוזרין עליו רשע מלמעלה ע"כ ולפי דעתי אולי שפירושו רשע פה הוא שתמיד הומה וסוער כמו שפי' רד"ק בפי' והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ע"ש שר"ל שאינו שקט וכן מי ישקיט ומי ירשיע ר"ל שאין לו שלוה ושקט ובכן כשנתמנה פרנס על הצבור נגזר עליו שלא יהא בשלוה וזהו רשע אך פה בקרח תתפרש כפשטה וזהו הפקד את הלוים לשררה וכבוד על המשכן וכו' שכנים למקום שחונה כבוד ה' ואח"כ הפקד עליו רשע זהו קרח כי כן הדרך של הרשע כשנותנים לו הכבוד נפשו לא תנוח שחפץ בתאותו עוד ועוד רח"ל ועי' בשעה"פ קרח וז"ל הרע שברוחו של קין נתגלגל בקרח ע"ש ועי' בש' רוה"ק בכוה"כ הנז' הפקד עליו רשע ושטן וכו' שהם שנים שהקב"ה יפקוד נפש רשע עליו שיכנס בו ויבוא עמו שטן אחר לעמוד על ימינו של גפש הרשע ההוא ע"ש וכן היה בקרח כי ש"ח ניצו' הרע שהיו בהבל הם היו עקריות בקרח בשמו ואח"כ נתעברה בו בחי' הרע שברוחו של קין ע"ש וזהו הכונה הפקד את הלוים שבכללם קרח אבל דע שזה מבחי' שלך שלקח הרע שבהבל ועתה הפקד עליו רשע שהם ש"ח ניצו' הרעים שבהבל שהוא לקחם במספר שמו ושטן שהוא בחי' הרע שבקין יעמוד על ימינו רח"ל וא"ש דברי כלא חשיבין:

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה