אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
שבועות · דף לז:
גמרא בשטר פטור אר"פ שטר הא מנח וקשה לי על הרמב"ם בפ"ג מה' עדות שכתב הא דחותכין דיני ממונית בשטר הוא מדרבנן דמפיהם ולא מפי כתבם א"כ גם שטר אם מתו עדים לא מהני השטר רק מדרבנן והלא ר"פ אמר לעיל ק ל"ב דמשחק בקובי' כיון דמד"ת חזי' חייב הרי דשטר ג"כ מד"ת לא הוה כפירת דברים דמפיהם וכו' וצ"ל דר"פ לא מפרש רק טעמי' דר"י ואיהו לא סבר:
תוס' ד"ה מיעט שטרות וכו' אבל ניטלן ושרפן חייב עיי' ש"ך שכוונתם דחייב אי לאו קרא להכי אבל קרא אתא למועטי אפי' נטלן ושרפן כך כתב הש"ך ח"מ סי' שפ"ו ס"ק ח' ד"ה והכי, והשיג על פסקי תוס' והנה יש לתרץ קצת כיון דאיכא מחלוקת אי הלכה כר"מ:
תוס' ד"ה מתני' וכו' ומזה קשה על הרן בפ"ב דמגילה ובפ' דראשית הגז שכתב דזה לא מקרי סתם דלא רנה להכניס עצמו בפלוגתא וגם הרשב"א בסוגי' דאין מעכבין התנוקות מלתקוע הוכיח מסוגי' פ' המוציא תפלין דזה מקרי ג"כ כתם תשנה וכן דעת הרשב"ם פסחים דף ק' ד"ה נפסיק ועיי' מרדכי מס' מגילה סי' אלשנ"ד דכתב דהלכה כר"מ דסתם מתני' כוותי' דקתני ישן שבייש פטור הא סומא חייב וא"ל על הר"ן מסוגי' דמנחות דף נ"ב ע"ב והארי הלכה כסתם משנה ותנן ה' קומצין ומאי קושי' הלא בפלוגתא לא קמיירי ונראה דשפיר תקשה ש"ס שם דהך מתני' מיירי בפלוגתא כמ"ש תוס' מנחות דף ק"ו ע"ב ד"ה המעלה: