אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות שבועות › דף ט:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

שבועות · דף ט:

דף ט.

תוס' ד"ה כדאמר, באמצע הדיבור ור"ת פירש דה"נ סמיך אהיקשא וכו' ורבים הקשו דהלא בירושלמי איתא להדי' כתירץ א' של תוס' ונראה דר"ת הוכיח דע"כ סוגי' דבבלי חולק על ירושלמי דבמס' ר"ה דף ד' ע"ב ס"ל לר"מ כיון שעבר רגל א' עובר בבל תאחר ור"ש בעי ג' כסדרן וראב"י ס"ל ב' רגלים ויליף מדכתיב במועדכם מיעט מועדי' ב' ואידך מוקמי' האי קרא דהוקשו כל המועדים שבאו לכפר על טומאת מקדש וקשה לי לשיטת ירושלמי א"כ ר"ש דבעי ג' רגלים האי דבמועדכם מאי עביד ואי להורת שיכפרו על טומאת מקדש הלא בלא"ה מוכח שהרי ר"ח מכפר בודאי על טומאת מקדש דהא כתיב לשאת עון העדה וילפי' מציץ וכיון דר"ח מכפר על טומאת מקדש ממילא גם שעירי רגלים מכפרי על טומאת מקדש מדכתיב ושעיר מוסיף על ענין ראשון וא"כ במועדכם מאי עביד לי' לר"ש וצ"ל דירושלמי מוקי האי דבמועדכם שכולם דוחים שבת כונו דאי' בפסחים דף ע"ז אבל ש"ס שלנו בסוגי' דר"ה דנקט גם לר"ש דמפיק במועדכם על טומאת מקדש ע"כ לא ס"ל האי דירושלמי דושעיר מוסיף וע"כ אהקישא דר"י סמיך, עוד נראה בדעת ר"ת דע"כ סוגי' דהכא חולק על ירושלמי דמהרש"א הוכיח דכפרתה מרובה אינו רק פירכא כל דהוא ול"פ אחדא מחדא וקשה דבזבחים בעי הש"ס אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בב"א קשה תיפשט דאינו חוזר ומלמד בב"א דאי חוזר ומלמד למה לי ושעיר גבי רגלים דוי"ו מוסיף דמכפר על טומאת מקדש נילף מחיצון בבנין אב דמכפר על טומאת מקדש (וממילא ידעינן דמכפר על א"ב וא"ב דאי על א"ב ויש בה הא כתב אחת בשנה ואיתקש חיצון לפנימי) וא"ל דמה לחיצון שכפרתה מרובה הלא זה רק פירכא כ"ד ולא פרכינן אחדא מחדא ואי דחיצון גופי' לא ידעינן רק מהקישא דפנימי ואינו חוזר ומלמד א"כ תיפשט מיהת דאינו חוזר ומלמד בב"א לכן כתב ר"ת דה"נ סמיך אהיקשא דר' יונה והך הקישא איצטרך בלא"ה לכמה דרשות כדאי' בפסחים דף ע"ז דמפיק מיני' דדיחי' טומאה אבל לירושלמי דיליף מן ושעיר והיא יתורא דקרא זה ע"כ לא ס"ל ש"ס שלנו דא"כ תיפשט דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בב"א, ודו"ק:

ולי נראה לתרץ קושי' תוס' באופן אחר דבאמת הש"ס סמיך אהיקשא דר"י והאי דאמר הש"ס כדאמר ר"ח וכו' שעיר ושעיר לא כר"ת דאמר דש"ס לא נקט אלא תחלת הסוגי' אלא נראה דתרוייהו איצטרך דהנה העולם מקשים לתוס' שכתבו לעיל דאין סברא לומר שלא יבוא חיצון רק משום טומאה דאירע בין זה לזה והלא תוס' רפ"ב דביצה כתבו דבר"ה קרבו ב' שעירים א' של ר"ח וא' דשל רגל דר"ה וא"כ לר"י דס"ל דשעירי ר"ח ורגלים שניהם מכפרי על א"ב וא"ב א"כ למה קרב שעיר של ר"ה הלא כבר נתכפר בשעיר דר"ח ואין סברא שלא יבוא רק משום טומאה דאירע בין זה לזה כמו שכ' תוס': ומתרצים, דתוס' לא כתבו רק דהמקשה לא רנה להקשות שפנימי וחיצון לא יתכפרו רק על י"ב וא"ב דא"כ לא יבוא חינון רק על טומאה דאירע בין זה לזה ומוטב יותר לומר שחיצון יכפר על דבר אחר אבל באמת אין זה סברא חלוטה ועיי' בזבחים דף ח' גבי כבשי עצרת דמסיק שם ג"כ דבאין על טומאה דאירע בין זה לזה וא"כ מעצרת לא קשה די"ל דילפי מהקישא דר"י ומר"ח ואפ"ה איצטרך ושעיר גבי שאר רגלים דאי לאו ושעיר גבי רגלים ה"א דשעיר של ר"ה לא יכפר על א"ב וא"ב שהרי עון דא"ב וא"ב כבר נתכפר בשעיר של ר"ח שנקרב בזה היום והקישא דמועדכם אינו מיותר דאיצטרך שידחה טומאה ושבת וראוי יותר להקיש מועדים זה לזה וה"א דמקשינן כל רגלים לר"ה וכמו דשעיר ר"ה מסברא אינו מכפר על א"ב וא"ב שהרי א"ב וא"ב כבר נתכפר בדר"ח ומצד הסברא אין לומר שלא יבוא רק על טומאה בין זל"ז כ"כ שאר מועדים ולכך כתב ושעיר גבי פסח ור"ה ואינך להורת להקישם לר"ח שיכפר על א"ב וא"ב דאפי' ר"ה מככר על א"ב וא"ב ממילא גם עצרת ילפי' מהקישא דר' יונה וילפנין מר"ח ואפ"ה איצטרך ושעיר גבי אינך כיון דהקישא דמועדכם איצטרך שדוחה טומאה אך אכתי יש לפקפק דלא לכתוב ושעיר רק גבי ר"ה ולא בעי גבי פסח וסוכות:

שם בגמרא והאי קרא בשעיר דר"ח כתיב ויליף עון עון מציץ וכו' מסוגי' דהכא קשה לי על רש"י בפסחים דף כ"ג ע"ב בגמרא והנה שורף ופרש"י בשעיר נחשון כתיב והלא הכא מפורש דבר"ח כתב וגם תוס' ומהרש"א הקשו שם על פרש"י ונראה לתרץ דיש להקשות לר' יודה דס"ל דשעיר ר"ח מכפר על אין בה ידיעה בתחלה ובסוף דכתיב לה' שאינו מכיר אלא ה' א"כ איך כתב ואומה נתן לכם לשאת עון העדה הלא עון הוא מזיד כדאי' סוף יומא ובמס' מנחות דף ק"ט ואיך שייך עין דהיא מזיד והלא אינו מכפר רק על אין בה ידיעה בתחלה ולבסוף דהוא שוגג גמור לכן נראה דסוגי' דהכא דאזלי' אליבה דר"ש ולר"ש שפיר יש לאוקמי' האי בשעיר ר"ח דאיהו ס"ל דר"ח מכפר על טהור שאכל טמא ויליף מציץ והרי ציץ מכפר גם על טהור שאכל טמא אפי' במזיד וא"כ שפיר יש לאוקמי' ואותה נתן לכם לשאת עון העדה בשעיר דר"ח אבל אליבה דהילכתא דפסקנין כר"י דר"ח מכפר על א"ב וא"ב דר"י ור"ש הלכה כר"י ע"כ לא מתוקמי' האי דלשאת עון העדה בשעיר דר"ח דעון הוא מזיד ושעיר ר"ח מכפר על א"ב וא"ב וע"כ בשעיר נחשון, ואף שם בזבחים קאי לר"י מ"מ יש ליישב במעט עיון:

הן אמת שמהרי"ק הביאו תוס' י"ט פ"ג מס' כלים תשנה ב' כתב דהאי כללא דהלכה כפלוני נגד פ' זה דוקא בדברים הנוהגים בזה"ז ע"ש אמנם מג"א סי' רי"ח ס"ק ג' חולק ואני מוסיף מדברי תוס' חילין דף קי"ט ע"א ד"ה ור"י וכו' כי היכא דליקם כר"י דהלכתא כוותי' לגבי ר"מ הרי דאף בטומאה וטהרה איתא להאי כללא וגם לי יש לי עיון על דברי תוס' שם שכתבו שם בחולין דף קי"ט ד"ה ור"י וכו' כי היכא דליקום כר"י דהלכה כוותי' נגד ר"י וקשה דהלא רב במס' עירובין דף מ"ו לא ס"ל הני כללי ועיי' תה"ד ועיי' רדב"ז סי' תק"י שכתב דהלכה כראב"ש דנרות בין צפון לדרום דר"נ מגילה דף כ"א קחי כוותי':

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה