אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות שבועות › דף ז:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

שבועות · דף ז:

דף ז.

תו' ד"ה מה פנימי וכו' ועיי' מהרש"א שכתב אבל אין לתרץ דע"כ ר"ח ורגלים איירי בא"ב וא"ב וכו' דא"כ לא יתכן דברי תוס' לקמן וכו' ודבריו סתומים קצת ונראה כוונתו דקשה לכאורה על הא דמקשים לקמון דף ט' דלמה לי לה' למה לא תרצו דאי לאו לה' ה"א דמכפרי על שאר עבירת ואי משום ב"א דתני' דבי ר' ישמעאל מ"מ לא הוה דרשינן הואיל וזה בא וכו' אינו מכפר אלא על טומאת מקדש אלא הוה דרשינן מה זה אינו מכפר רק על א"ב וי"ב אף ר"ח מכפר על א"ב וי"ב וכמ"ש תו' הכא ולכך איצטרך לה' דמכפר על א"ב וא"ב וא"כ ממילא מוקמינן ב"א דתנא דבי ר"י מה זה מכפר על טומאת מקדש ולא הי' צריכם מ"ש שם דאיכא למיפרך וכו' והשתא הוא גילוי מילתא וכו' אלא ע"כ דאין שום סברא למידרש מה זה וכו' אף זה יכפר על א"ב וי"ב בשאר עבירת הואיל דכתב לה' רק כיון דבר קרבן הוא, אמנם קשה לי הא אכתי יש לאוקמי' בשאר עבירת הואיל דכתב לה' ועל א"ב וי"ב ואי דבר קרבן הוא הלא יש לאוקמי' בשפיכת דמים ובהנך דלאו בר גלות ודו"ק:

שם תו' ד"ה וניכפר וכו' ע"ש כתב מהרש"א בשם בעל ש"י להקשות דאיך נימא דליתלו תרווייהו אפנימי א"כ למה לי אחת דכפרה א' מכפר ע"ש ונראה לתרץ דהנה הקשתי לפמ"ש תוס' לקמון דפנימי לא איתקש בהקישא דמועדכם א"כ מנ"ל דפנימי דוחה טומאה דפסחים דף עז יליף הש"ס דקרבן ציבר דוחה טומאה דכתיב במועדכם הכתוב קבע מועד א' לכולן וא"כ פנימי דלא נכלל בקרא דמועדכם מנ"ל דדוחה טומאה, ובסוגי' דשם איתא, פר של כה"ג ביה"כ יוכיח דהותרה בציבר הקשו ת"י תינח שעיר אבל פר קרבן יחיד הוא ותירצו דעבודת התלוית בשעיר הותרה נמי בציבר והואיל והותר בשעיר הותר נמי בפר הרי דגם פנימי דוחה טומאה וקשה מנ"ל זה דהא ליתא בהקישא דמועדכם ונראה לתרץ כיון דחיצון איתא בהקישא דמועדכם וחיצון איתקש לפנימי לענין ידיעה ואין היקש למחצה ומקשינן נמי פנימי לחיצון שדוחה טומאה דגם בכה"ג אמרינן א"ה למחנה כמ"ש תוס' קידושין דל"ו ד"ה תפילין ורשב"א במ"ס שבת דק"ח בשם רב האי ואין זה דבר הלמד בהיקש דאינו חוזר ומלמד בהיקש, חדא דמשמעות במועדו דריש לחד תנא שדוחה טומאה וגם י"ל כסברת ר"ת בס' הישר לקמון דכיון דהוה הקישא חיצון מפנימי לענין ידיעה ממילא מקשינן נמי פנימי לחיצון שידחה טומאה אף דחיצון גופי' ילפינן מג"ש דמועדו, והנה דעת ר"ת לקמון דגם ר' יודה דריש הקישא דמועדכם רק דלא מיסתבר לומר דחיצון יכפר אף על א"ב וא"ב דעדיפא לי' הקישא החיצון לפנימי דאינו מכפר ב' כפרות ע"ש וא"כ שפיר הקשו תוס' דלמה לא הקשה ש"ס דליתלו שניהם אפנימי ואי קשה דא"כ למה לי אחת י"ל דאי לאו אחת הוה מקשינן ההקישא דמועדכם שיכפר חיצון גם על ר"ח דהיינו א"ב וא"ב דהא לר"ת גם ר"י דריש הקישא דמועדכם ואז ממילא הוה מקשינן פנימי לחיצון שיכפר פנימי גם, על א"ב וא"ב ואין זה דבר הלמד בהיקש וכו' כיון דהך הקישא חטאת הכפורים הוה היקש חיצון מפנימי לענין ידיעה הוה הקישא ג"כ שיכפר פנימי ג"כ על א"ב וא"ב אף דחיצון גופי' ילפינן מהקישא וכסברת ספר הישר או כיון דהוה הקישא לענין שדוחה טומאה למאן דדריש משמעות דמועד עבדינן הקישא לכולהו מילתא ור' יודה גופי' ס"ל בסוגי' דציץ מרצה דקרבן פנים דוחה טומאה כשמ"ל בשם ת"י ולכך איצטרך אחת לומר, דכפרה א' מכפר ולא ב' כפרות וא"כ אי אפשר שיכפר פנימי גם על א"ב וא"ב ושוב ממילא גם חיצון אינו מכפר כפרת ר"ח אף דהוקשו כל מועדת מ"מ עדיפא לר' יודה הקישא דחיצון לפנימי שלא יכפר ב' כפרות:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה