אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף קיד.
קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו הקשה רשב"א א"כ למה אין מערבין בטבל הלא ראוי לקטן וכמו ששנינו מערבין לגדול ביה"כ הואיל וראוי לקטן אף שלכתחילה אסור ליתן לקטן היינו איסור תורה אבל דרבנן מותר לכתחלה ובמס' עירובין ד"ל מוקי הש"ס בטבל דרבנן ונראה דמ"ד קטן אוכל נבילת אין ב"ד מצווין להפריש מוקי למתני' אבל לא בטבל דאורייתא ואי משום קושי' הש"ס פשיטא איהו יש לו תירץ אחר דתוס' הקשו שם מאי הקשה אבל לא בטבל פשיטא הלא ה"א כרבי דאמר שבות לא גזרו ב"ה וא"כ חזי לתקן בין השמשות ותירצו דלא מהני במה שראוי לתקנו אלא במידי דחזי השתא שלא תיקן והוכיחו זה מדאר"א אין מערבין בהקדשות ולא הבנתי דהלא ר"א ס"ל בעירוכין דכ"ג אין שאלה להקדש ועיי' ש"ך סימן רנ"ה ס"ק ונראה להוכיח סברת תוס' הנ"ל ממקום אחר דהברטנורה כתב גבי הלוקח יין מעכ"ום דלא אסרו חכמים רק להגבי' תרומה בשבת אבל קריאת שם לחוד לא אסרו בשבת עיי' פ"ז דמאי והנה קריאת שם לחוד לא מהני למ"ד אין ברירה דאם אינו מפריש תרומה ומסלקו למקום אחר יש לחוש שמא בשעה שאוכל אוכל התרומה ואם כן קשה מתניתן דקתני והכהנים בחלה ובתרומה משמע דבטבל אסור לערוב אפילו לכהנים וקשה דכהנים יהי' רשאים לערב בטבל דהרי יוכל לתקן בין השמשות דיקראו שם תרומה ויהי' חזי' לי' ולא שייך לאסור משום ברירה דהלא כהנים מותרים לאכול תרומה וא"ל רק להפריש התרומה ואח"כ אוכל הכל וגם המעשר השייך ללוי מותר לכהן א"ו דלא מהני רק אם חזי' לשום אדם בלא תיקן אמנם למ"ד מסכת עירובין דל"ו דבעי ראשית ששריים ניכרין לא מוכח מידי וה"ט דכהן אסור לערב בטבל דל מהני קריאת שם לחוד דבעינין שריים ניכרין וא"כ מיושב קושי' רשב"א דהא דמקשה ש"ס בעירובין ולא בטבל פשיטא הוא למ"ד דלא ס"ל האי דראשית רק האי דלוקח יין מעכ"ום דאסרי טעמא משום דאין ברירה וא"כ מתני' דקתני וכהנים בחלה ובתרומה ולא בטבל אף שיכולים ב"ה להפרישו דהיינו לקרוא שם ומשום ברירה אין לאסור לכהן וע"כ דבעינין שיהי' חזי השתא לשום אדם בלא תיקן אבל מ"ד קטן אוכל נבלת אין ב"ד וכו' איהו מוקי בטבל דאורייתא וקמ"ל הואיל וחזי להפריש בין השמשות וכרבי דלא גזר שבות בב"ה ואף דלא חזי' השתא לשום אדם מ"מ ה"א דמהני והא דכהנים לא מערבי בטבל אז דראוי לקרו' שם לא תהני משו' דבעינן שריי' ניכרי' ואף דאכתי מוכ' מדיוק' הכהני' בתרומ' תשמע בטבל לא כברכ' הריב"ש סי' רל"ג וגם תוס' בכמה דוכתי' דדרך התנ' למתני' בהדי' בריש' אף דנשמ' מדיוקא דסיפ' ודו"ק:
והנה הרשב"א תתרץ דשאני האי דמערבין לגדול ביה"כ דהתם הוא גופי' חזי' לגדול אלא דאיסורא דיומא גריס וכיון דחזי' לקטן מערבין משא"כ בטבל דאסור מצד עצמו לא מהני מה שראוי לקטן ובזה י"ל מה שהקשו תוס' מס' סוכה דף יו"ד ד"ה עד דהקשו על הא דדייק רבא מהא דלגין של ט"י דאם אמר עירבו לי בזה אינו עירוב דסוף היום קונה וכו' ול"א מגו דאיתקצי ב"ה איתקצאי לכולה יומא ולרשב"א ניחא ושפיר דייק רבא דסוף היום קונה דאי תחילת היום קונה א"כ כיון דנסתלק איסור טבל ולא אסור רק משום מוקצה ויומא הוא דקגריס אתאי לא יהי' עירובו עירוב הלא חזי' לקטן דמוקצה דרבנן ורשאי לספות לקטנים בידים אם כן תהי' עירובו עירוב כמו מערבין לגדול בי"כ הואיל דחזי' לקטן: