אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף קט.
עיי' בהרא"ש שהביא שיטת ראב"ד דיתומה בסי' אב צריכה חליצה משום דאיכא מאן דלא ידע בגירושין והקשה מהרש"א א"כ למה דחי הש"ס האי דעיפה מהא דאר"א דחולצת דילמא לכך חולצת משום דאיכא דלא ידע בגירושין ונראה דבלא"ה קשה על ראב"ד מסוגי' דלעיל דל"א אם אתה אומר חולצת מתיבמות וכוונת הש"ס דכל היכא דמד"ת א"צ חליצה ואם יתיבמה יפגע באיסור אשת אח אינה רשאי לחלוץ דילמא אתי לידי יבום והלא הכא ביתומה בחי' אב מד"ת א"צ חליצה דקדושין דרבנן וא"כ תהי' אסורה לחלוץ שמא יבוא לידי יבום ויבוא לידי איסור אשת אח דהיינו גרושת אחיו ושוב מצאתי שהרגיש בזה המלחמות ונ"ל כמו דאמר הש"ס לעיל מפולת לא שכיח ונח גזרו ה"ה יתומה בחי' מב ג"כ לא שכיח דקימ"ל אסור לקדש בתו כשהיא קטנמה אלא דחליצה צריכה הואיל דמדרבנן הוה קידושין אבל דנגזר דילמא אתי ליבום לא גזרו דהוה כמו מילתא דלא שכיח וא"כ מיושב קושי' מהרש"א דמגרש אשתו והחזירה דהוא שכיח א"כ לא הוה רשאי לחלוץ דאם אתה אומר חולצת מתיבמות כיון דיש איסור תורה לעיפה גם נראה דבסוגי' דכתובת דאי' שם יתומה בחי' אב בעי חליצה ול"ח דאא"א חולצת מתיבמות משום דוקא ס' קרוב לו וקרוב להיש לחוש לחששה דיאמרו קמו רבנן במילתא דויטא מעלי' ואתי ליבומי לנדתה אבל זולת זה ל"ח דתתיבם ולתירץ ב' בסוגי' דלעיל דף ל"א וכך הוא לפעמים שיטת פוסקים דתפסי תירץ השני אבל הני ררבנן דהקשו לעיפה ס"ל כתירץ ראשון לעיל דל"א וא"כ אינה רשאי לחלוץ וכהנ"ל: