אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף צה.
גמרא ע"א אא"ע לשריפא ת"ע לאיסורא הקשה מ"ו ב"ה נ"ב א"כ בסנהדרין דמקשה ש"ס מ"ב לר"ע ור"י הוה לש"ס לומר דר"ע דאמר אותו ואת שתיהן ואא"ע לשריפה ת"ע לאיסורא וצ"ל דלא ניחא לש"ס לאוקמי' דר"ע דלא כהילכתא דהלכה כר"ע מחבירו אמנם קשה על ר"ח שפסק כר' ישמעאל ולי נראה אף דר"ס פסק דחמותו אפי' אחר מיתת אשתו בשריפה מ"מ בודאי גם איהו ס"ל החי כללא דהלכה כר"ע מחבירו רק דבהא פיסקא חמותו אחר מיתת אשתו בודאי הי' לו איזה הוכחה דנח פסק כר"ע ואף שנעלם ממנו טעמו וראתה עינו של ר"ח מה שלא ראו עינינו אבל לא משום זה דכל מה דנוכל לפרושי בהך פלוגתא אור וכ"ע לא יהי' הלכה כר"ע אמנם יש סיוע לר"ח מהא דפסקנין כט לחוף י"ז ע"ב ש"י שמתה אסור באמה: