אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף צב:
תוס' נותן ואר"ת דמותרת להמקדש דבקידושין לא קנסינן אפי' בא"א ומ"ו בנ"ב סי' פ"ב אות ט"ז הוכיח מזה דיבמה שנתקדשה ליכא איסור דא"כ מה ראי' מאשת איש דליכא איסור בקידושין גרידא אבל ביבמה עבר על לאו דלא תהי' והנה לעיל ד' מ"ט תוס' ד"ה אי כתב נסתפק ר"ת אי לקי אקידושין גרידא ביבמה אבל לי נראה דאפי' אי יש מלקות ביבמה לשוק על הקדושין לחוד מ"מ שפיר מביא ר"ת ראי' מא"א דכיון דבמזיד בזנות לא מיתסרא א"כ שוב בשוגג לא גזרו וכמ"ש תוס' לעיל אלא שאם נישאת אסורה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למ"י אבל בנתקדשה לא שייך זה כיון דבא"א גופי' שרי':
והנה ש"ע א"ה סי' קנ"ט פסק דאסורה להמקדש והב"ש הקשה הלא בסי' י"ז פסק דאפי' בא"א אם נתקדשה מותרת לבעלה אבל כבר מתרץ מהרש"א דשאני יבמה דצריכה גט קנסוהו דתצא ממקדש אבל א"א דא"צ גט ולא אהני מעשיו אין סברה לקונסה ע"ש: