אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף עג.
תוס' ד"ה קל וכו' דמספקא הא דילפא פסח ממעשר אי בג"ש דממנו יליף ילפי נמי פסח ממעשר מדברי תוס' הללו מבואר דהא דאין ג"ש למחצה הוא ללמוד זה מזה וזה מזה וכ"כ תוס' קידושין ד' ל"ו תוס' ד"ה תפילין ועיי' כריתות דף ה' ותהדר קטורת ונילף משמן המשחה וזה לא כדברי פני משה בירושלמי ר"פ איזו נשך אמנם קשה לי דבזבחים ד' צ"ה דבעי הש"ס תלאו באויר התנור מהו והלא איתא בת"כ הביאו רש"י נדה דף ו' דגבי כ"ח כתיב אשר יגע בו הזב ישבר נאמר כאן בו ונאמר גבי וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר מה להלן מאוירו וכו' וא"כ מאי בעי ש"ס נימא ג"כ אין ג"ש למחצה מה גבי מגע הזב מטמא אע"פי שלא נגע כדאי' חולין דף כ"ד התורה העידה על כלי חרס אפי' מלא חרדל כמו כן נימא גבי כלי מקדש אע"פי שלא נגע וצ"ע:
תוס' ד"ה ואסורים וכו' עוד פירש ואסורים לזרים ע"י פדיון ואין נראה דאין להם פדיון אמרינן תנא ושייר עכ"ל ולי נראה דלכך בתירץ השני לא בעי לתרץ כתירץ הא' דקמ"ל אפי' חצי שיעור דבמס' יומא דף ע"ג מקשה ש"ס הניחא לר"י אלא לר"ל וכו' ומתרץ ש"ס דמודה דמדרבנן אסור וא"כ המקשה דלא ידע דלריש לקיש מדרבנן אסור למה הקשה ממתני' דיומא יותר הוה להקשות מהך מתני' דבכורים ששנוי' בסדר זרעים לכן מפרש הערוך בתירץ הב' דיש לומר דהמקשה סובר דהאי אסורים לזרים פירש אפי' ע"י פדיון אבל ר"א דמסיק דתנא ושייר ע"כ אסור קאי על חצי שיעור: תוס' ד"ה מה שהקשו דנילף בכורים ממעשר דלא להוי נכסי כהן ונראה לי דמאן דמקיש בכורים למעשר ס"ל כר"ע בפ' כ"ש דאין יוצאין במצה של בכורים דכתיב מושבתיכם מצה הנאכלת בכל מושבת יצא בכורים וכו' וא"כ אי נימא דמקשינן בכורים למעשר דלא להוי נכסי כהן קשה למה לי קרא דמושבת למועטי בכורים תיפק דאין יוצאין בבכורים כיון דהוא ממון גבוה לא הוה לכם כדאי פסחים ד' ל"ח לדברי ר"מ אין אדם יוצא י"ח במצה של מ"ש דגמר לחם לחם מחלה ומדאיצטרך מושבת למעט בכורים ש"מ דלא מקשינן בכורים למעשר לענין זה שיהי' גבוה: