אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף סז:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף סז:

דף סז.

תוס' ד"ה אין חוששין וא"ת דהכא וכו' וב"פ מ"ח קאמר דקטנה חולצת עכ"ל ולדידי נראה דתוס' הקשו ריש מכילתן הלא אם היא איילונית א"כ קדושי אחיו בטעות ואין כאן אשת אח ולמה אר"מ קטנה אינו מתיבמות ותירצו דאיירי בדקיבל עליו וא"כ יש לאוקמי' האי דר' יוסי ב"פ מ"ח דקטנה חולצת בדקידשה אחיו סתם ושפיר עולה ליבום דמייבם ממ"נ דאם היא איילונית לא היתה אשת אחיו מעולם ור"מ דאוסר לחלוץ דסובר מקשינן אשה לאיש ואיש כתב בפרשה ואפי' לאו איילונית שם כגון דאיכא בן בהדה בת: הקשה רשב"א דאה"נ דעדיף מהאי דקאי אבראי דהא דקאי אבראי מאכיל מד"ת אבל האי דמעיברא אי זכר יש לו מד"ת ואע"ג דנכסים מועטים מ"מ מד"ת לאו דבנות רק מצד התקנה ואיך אתי תקנתא דרבנן ומפקע איסור תורה וכבר הקשו זה בירושלמי וזה לשונו קשי' מזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין ד"ת ומשני כמ"ד מאליהן קבלו מעשרות והיינו דתרומה בזה"ז דרבנן ונראה דלא ניחא לרשב"א כן דא"כ קשה ר' יוחנן לקמין דפ"ב דאמר דר' יוסי ס"ל תרומה בזה"ז ד"ת אבל נ"ע דמאי הקשה ירושלמי הלא תוס' בפ"ק דחולין כתבו דהא דר"מ חייש למיעוטי הוא רק דרבנן וא"כ מד"ת אין כאן איסור דמוקמינן פלגא דנקבת למיעוט דמיפלת וזכרים מיעוטא ושפיר אכל מד"ת ואין לחוש לעיבור דאיכא ס"ס שמא העובר נקבה ואין לבת במקום נקבה כלום ואת"ל דהוא זכר שמא הוא נפל רק דחיישינן למיעוטי וזה רק דרבנן ולעומת זה תקנו בנכסין מיעוטין שאין להבן כלום וע"כ צ"ל דגרע הך רובה מרובה דעלמא וכמו שסיימו תוס' ויש לחלק:

ובזה ניחא הא דהקשו תוס' דכאן חייש ר"י למיעוטי וגבי תינוקת שנאנסה אזיל בתר רובה ולא תירצו כמ"ש רמב"ן דשם הוא כמו דיעבד אמנם כיון שהוכחתי מירושלמי הנ"ל דהוא מד"ת לא שייך לחלק בין לכתחילה ודיעבד ובזה מיושב ג"כ דברי רשב"א שבת דקל"ה מה שהקשתי עליו לעיל דמ"ו ומיושב מה ששמעתי להקשות מחכם א' על סוגי' דברכות דף נ"ג דמשני ש"ס מיעוטא לכשפים ומיעוטא נמי לגמר כלים וכו' ומה צריך ש"ס בזה הלא שם לר' יוסי קיימנין ור"י חייש למיעוטא הכא ולהנ"ל ניחא ומסוגי' דברכות יש קצת עיון על הר"ן בסוגי' דלוקחין בנים מנכרים:

שם בגמרא והא אר"א אר"י וכו' קשה לי לפמ"ש תוס' מס' סוטה דכ"א ע"ב ד"ה יתומים דדוקא לענין מזון בנות אבל לענין מזונות אשתו א"י למכור וא"כ מאי הקשה ש"ס דילמא ריב"י ס"ל כהך ברייתא דלעיל דת"כ דר"י דהדין עמה והוא רשב"ג דס"ל מכרו לפרנסה הבעל מוצי' מלקוחת ומהרש"א כתב דלר"י הנכסים בחזקת אשה ובחזקת היתומים ואם כן יש לאוקמי' בנכסים מיעוטים דאז משועבדי' למזונת האשה ומאכלת עבדי' הואיל דהדין עמה אף שהנכסים המה ג"כ ברשות יתומים מ"מ לא עדיף האי עובר מהאי דקאי דשקלינהו רבנן ואוקמי' בחזקת האשה וכיון שהיא אוכלת בשביל בנה הנולד מאכלת ג"כ ושוב לא קשה כיון דלענין מכירה ברשות יתומים היכי אכלי הלא תוס' כתבו בסוטה דגבי מזונת אשתו כ"ע מודים דמכרו בטל (ור"י סובר כהך ברייתא דהדין עמו) שוב ראיתי בירושלמי הי' בת מאכלת ר"א בשם ר"י שכן ראוי לתופשן מן המזונת ואשה אינה ראוי לתופשן מן המזונת ראוי היא לתבוע כתובה ולאבד כתובה ומפרש פ"מ דלא עדיפא תקנתא שלה להאכיל דכשתובעת כתובה מפסדת מזונת:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה