אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף סב:
ד"ה ור"י לא משמע כמהרי"ק אמנם דברי תוס' שם בחולין הנ"ל כ"ע שכתבו והא דמוקי לה ביד לרב כי היכי דליקום כר' יודה דהילכתא כוותי' לגבי רמ וקשה הלא במס' עירובין דף מ"ו איתא דרב לא ס"ל האי כללא דר"מ ור"י הלכה כר"י וכה"ג הקשה באר יעקב על רש"א בסוכה ד' ט"ו אמנם מה שהקשה עוד שם דה"ל הלכה כר"י ולי נראה דאף אי אמר הלכה מ"מ ה"א דאסור לסכך בחיצם זכרים וכמו שהקשה המ"מ הביאו מג"א סי' תרכ"ט ס"ק ג' קמ"ל כתירץ מג"א:
גמרא שרוי בלא שמחה בלא ברכה וכו' נראה דס"ל כשמואל בקדושין ד' כ"ט ע"ב דנושא אשה ואח"כ ילמוד תורה וא"כ כשהוא בלא אשה ממילא בטל מתורה ושרוי בלא שמחה דכתיב פקודי ה' וכו' משמחי לב ובלא ברכה דעיקר הברכה בתורה ורמז אין ברכה מצוי' רק בדבר הסמוי מעין והוא התורה דכתיב וניעלמה מעין כל חי' שזוכה לחדש דברים המכוסים ובלא חומה דאי' בפסחים ד' פ"ז אני חומה זו תורה וכתב מהרש"א כמו שהחומה מגין ה"ה התורה: