אור ברסלב

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף ס.

דף נט:

אי ר"א מ"א משום בעילה תיפק משום זונה הקשה הרשב"א דהוה לתרוצי לרב שבעלה באונס והקשה המ"ל בפרק ח"י מה' א"ב ה"א דיה שוב הלא איכא מ"ד דטעמיה דראב"י דאנוסת חבירו הולד חלל וובר כר"א דפנוי' וכו' הרי דר"א סובר דאפי' באונס נעשה זונה ע"ש ולכאורה איו זה קושיה דהך לישנא דמפרש דטעמי' דראב"י דאנוסת חבירו הולד חלל סובר כהך לישנא דרבה דאפי' באונס נעשה זונה והא דרב נוקי כסך לישנא דרבה דסובר דבאונס לא נעשה זונה שוב מצאתי זה בשעה"כ רק דאכתי קשה הא הש"ס קאי לרב והרי ר"ה משמי' דרב מפרש הא דנאנוסת חבירו הוולד חלל דסובר כר"א ונראה דכוונת הרשב"א דהוה לאוקמי' האי דאמר רב נבעלה ש"כ וכו' כלישנא קמא כר' גידל אמר רב דלא אמר רב רק הלכה כראב"י וכה"ג כתבו תוס' גיטין דף ה' ד"ה כשניסת ואומר ר"י הא מילתא דאמר ר"י לא תצא קאי ללישנא קמא ע"ש ובמס' ב"ב דל"א ד"ה רבא אמר וכו' ונראה וכו' ע"ש ודו"ק:

ס"ל כר"א ופי' רש"י דאמר דפנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה וקשה לי לרב דמפרש טעמי' דר"א ב"י משום דהיא זונה וקיימה בלאו ומח"ל דכהונה הולד חלל וא"כ לרב אפי' לראב"י אין חלל מחייבי עשה אם כן קשה ממתני' לקמן דע"ז מפרש הש"ס הא האמרו חכמים אם לדין יש תשובה משום דיש חלל מחייבי עשה וקשה הא לרב לא אשכחין שום תנא דסובר יש חלל מחייבי עשה ומראב"י אין ראי' דשם איכא לאו דזונה וניהו דדברי רב נשארו בקושיה הלא הרא"ש בפ"ד דברכות והרשב"ם במס' ב"ב דנ"ב כתבו דבכ"מ דמסיק הש"ס בקושי' יש תירץ על זה ועוד למה הקשה הש"ס דברי רב אהדדי יותר הוי להקשות עניו ממתני' הך דפרק הערל דע"ו ע"ב והט"ז י"ד סימן קע"ג ס"ק י"ב כתב דבקושיה דברי אמורא אהדדי אפשר שחזר מדבריו אבל א' מקשה ממתני' קשה שפיר (ובאמת תוס' במסכת ב"מ דל"ז ובמס' מנחות די"ט ע"א ד"ה ואמר רב שכתבו דניחא למרמי דברי רב אהדדי) ומזה יש סיוע לשיטת רש"י שכתב דלרב דאמר אין קידושין תופסין היבמה לשוק א"כ יבמה לשוק אינה רקבעשה ותוס' הקשו מסוגי' דקידושיו ולהנ"ל ניחא דרש"י הוכיח דלרב יבמה לשוק ע"כ הוא רק בעשה יקשה לרב דמפרש טעמא דראב"י משום דהוה זונה א"כ קשה מתני' דפרק הערל דע"ו מאי משובה השיבו חכמים ולהנ"ל ניחא דלרב סובר דיבמה לשוק לא תפסי גירושין כתב רש"י לעיל דמ"ט דהולד ממזר א"נ י"ל דממזר מיבמה לשוק יוכיח דאין בו צד כרת וגם ליכא לאו רק עשה ואף דהוא ממזר דממזר הבא מח"ע ליכא רק עשה וכמ"ש תוס' לקמן דע"ז דחללה הבא מח"ע ליכא לאו רק עשה א"כ ה"ה ממזר הבא מח"ע אבל רמב"ם דפסק דיבמה לשוק הוא מח"ל אף לרב כשיטת תוספת הי' קשה לו איך יפרש רב מתני' דפרק הערל הנ"ל לכן חייב הרמב"ם בפי' משניות דתשובה הוא דלא נתפרש טעם בקרא:

תוס' ד"ה ואי וכו'. וקרבן אהרן מתרץ דמק"ו הוה ילפי שגם נדה מתחללות דמה אלמנה שאינה בכרת היא וזרעה מתחללת נדה שהיא בכרת לא כ"ש דכאשר ממעט מאלא זרעה נתמעט גם כן אותה בעיבר לא יחלל בה משתעי ע"ש וקשה לי הלא תוס' לעיל דט"ו ד"ה מה כתבו דמסרו לא מצינו למילף שהיא נעשית חללה דאין חללה לא מאיסורי כהונה כדאיתא בפרק יו"ד יוחסין וילפי מקרא וע"כ על היא גלי' קחם דאין חלל רק מאיסור כהונה ולא על הולד שהרי בת מ"ג וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה