אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף נט.
בגמרא אחת ולא ב' וכתב המ"מ פי"ד מהלכת א"ב הלכה י"ב דהרמב"ם מפרש אחת ולא ב' כלומר שאין כה"ב נושא ב' נשים וקשה לי הא הרמב"ם פסק שם הלכה י"ב אירס אלמנה ונתמנה להיות כה"ג יכנוס ויליף הש"ס מדכתיב אשה ושם בהלכה י"ג פסק ג"כ דאינו נושא קטנה דכתיב אשה ולא קטנה וא"כ איצטרכא הא דכתיב ב' פעמים אשה וא"כ מנ"ל הא דאינו נושא ב' נשים ושוב מצאתי שיש"ש הרגיש בזה:
ונראה דהרמב"ם יליף הא דאירס אלמנה ונתמנה להיות כה"ג דיכנוס ממקום אחר דבריש תמורה הקשה הש"ס למ"ד כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני מהא דאלמנה לכה"ג דכתיב לא יקח ואפ"ה תפסי קידושין ומשני דכתיב לא יחלל חלולין הוא עושה ולא ממזרים ועיי"ש בתוס' והשתא ע"כ מוכח דהאי לא יקח גבי אלמנה קאי על אירוסין דאי קאי על נישואין א"כ ממילא באירוסן אין עושה שום איסור ופשיטא דתפסי קידושין כמו שאר ח"ל ול"ל לא יחלל בשלומא אי האי לא יקח קאי על אירוסין איצטרך לא יחלל דה"א דלא תפסי קידושין דהואיל ואמר קרא לא תעביד אי עביד לא מהני אבל אי קאי על הנישואין פשיטא דת"ק אם לא שנימא דהאי לא יקח קאי על אירוסן ונשואין וא"כ תיפשט דקיחה אירוסין הוא ונראה דסוגי' דהכא קאי לעקיבא ב"י דאמר אפי' אלמנה לכהן הולד ממזר ולא דרש האי דחלולין הוא עושה ולא ממזרים. ובזה ניחא מה שמקשים על הרמב"ם מסוגי' דס"פ האומר דמקשה הש"ס ולעקיבא ב"י כי תהיין במאי מוקי לה ומשני בבעולה לכה"ג ומאי דוחקא לאוקמיה בבעולה הלא אפילו אם השני' היא בתולה מ"מ היא שנואה דהרי כה"ג אין נושא ב' נשים ולהנ"ל ניחא דהרמב"ם דפסק דאינו נושא ב' נשים דדריש ולא יחלל דאין עושה ממזרים וא"כ אייתר אשה כמ"ש לעיל ולכך מפיק דאתא לאוריי דאינו נושא ב' נשים אבל שם דקאי לעקיבא ב"י דעושה ממזרים מאלמנה לכה"ג ולא דריש האי דלא יחלל א"כ אין לנו לימוד שאינו נישא ב' נשים דחד אשה איצטרך שאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כה"ג דיכניס וחד אשה למעוטי קטנה וניחא לש"ס לתרץ אף אי עקיבא ב"י סובר דכה"ג אסור לישא קטנה:
תוס' ד"ה אפי'. ח"ל וקשה לר"י למ"ד בתולה שלימה אמאי איצטרך גבי נ"מ למעוטי בוגרת ונראה לתרץ דבקידושין דף ט' פליגי רבי וחכמים בבא אלי' יו"ד אנשים כולין בסקילה וילפי מדכתיב בעולת בעל דאין אחר עושה בעולה שלא כדרכה וא"כ מתורץ קושית תוספת דמ"ד בתולה שלימה סובר כחכמים דמוקמינן האי בעולת בעל גם על נערה מאורסה ואם כן אי לאו דממעט קרא בוגרת ה"א דגבי נ"מ גם בוגרת חשיב בתולה דכיון דכתיב בעולת בעל דאין אחר עושה בעולה שלא כדרכה וכיון דבעולה ש"כ חשיב בתולה כ"ש בוגרת דחשיב בתולה וכמ"ש רש"י ד"ה בבתולה וכו' כיון דבתולה ממעט בוגרת כ"ש בעולה ש"כ הרי דיותר חשיב בוגרת בתולה מבעולה ש"כ וכיון דקרא דבעולת בעל בא להורת ש"כ חשיב בתולה כ"ש דיש להכשיר בוגרת לכך איצטרך קרא למעט בוגרת:
בסוגי' זה הקשה הרש"ש על הרמב"ם דפוסל בוגרת לכה"ג וגם בעולה שלא כדרכה והוא תרתי דסתרי אהדדי ונראה דלקמן דף ס' הקשה המהרש"א ל"ל בבתוליה למעט בוגרת לכתוב בתולה ונילף בגז"ש מאונס ומפתה ותירץ דלא ידעינן אי ילפי מאונס ומפתה או מטומאה ע"ש וקשה לי דלפ"ז דילמא בי"ת בבתולי' אתא למעט שלא כדרכה וכקושית רש"י ואי דלמעט לא צריך קרא דכ"ש מבוגרת ז"א דאי לאו דמיעט קרא הוה ילפי מאונס ומפתה להכשיר בעולה ש"כ דבמס' קידושין דף ט' דריש הש"ס מבעולת בעל דאין אחר עושה בעול' ש"כ דלענין קנס כולהו משלמי הרי גבי אונ' ומפת' חשיב ש"כ בתולה ובוגרת לא חשיב בתולה ונראה דר"מ לטעמי' דס"ל במסכת סנהדרין גבי נערה מאורסה בעולה שלא כדרכה חשיב בעולה וא"כ אין סברה לומר דהוי ילפי מקנס להכשיר בעולה שלא כדרכה הלא לקולה ולחומרא לחומרא מקשינן ויותר יש למילף מנערה מאורסה דבעולה ש"כ חשיב בעולה ומהרש"א שפיר כתב דהוי ילפי מטומאה דיותר יש למילף כהונה מכהונה אף לקולא וא"כ הרמב"ם דפסק כחכמים דכולם בסקילה אלל נערה מאורסה ובעולה ש"כ חשיב בתולה וא"כ אף אי בוגרת פסולה לכה"ג מ"מ איצטרך למעט בעולה שלא כדרכה דלא נילף מגז"ש דאונס ומפתה או מנערה מאורסה להכשיר בעולה שלא כדרכה: