אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף נב.
תוס' ד"ה על הנייר ועיי' ח"מ סי' מ"ב ש"ך ס"ק ב' מש"כ שם גם מה שהקשה הראב"ד וכו' דילמא אנן קיי"ל כאביי וצ"ע דהא אביי סובר כר"א ועיי' סנהדרין דף כ"ח תוס' ד"ה והא ובמס' ב"מ דף ד' תוס' ד"ה שובר ועיי' ב"ב דף ל"ה תוס' ד"ה ושמואל:
שם בגמרא ואשה גרושה מאשה אפי' לא נתגרשה אלא מאשה וכו' והרמב"ם כתב דהוא רק אסמכתא ונראה לסייע להרמב"ם דהנה המהרש"א במס' קידושין דף י"ג ע"ב הקשה על תוס' ד"ה מדאמר איך משכחת שאחיו של כה"ג יקח גרושה ואם נאמר דהוא דרשא גמורה משכחת שאחיו של כה"ג גירש אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני וא"א מותרת לכל אדם ואח"כ מת ונפלה לפני אחיו כה"ג ליבום שהרי הגט אינה מתיר אותה וזקוקה היא ליבום קמ"ל קרא דאסורה היא ליבם וא"כ י"ל דלהרמב"ם הי' קשה קושית תוס' הנ"ל וניחא לתרץ דע"כ לא מיירי ביבמה כקושית מהרש"א דאיך משכחת גרושה רק הא איכא לאשכוחי כהנ"ל וע"כ דהוא אסמכתא עוד יש לתרץ קושית מהרש"א לפי מ"ש הח"מ אה"ע סי' ה' דכהן פצוע דכא מותר לישא גרושה וא"כ משכחת כהן פצוע דכא נשא גרושה והיא גיורת (דהיינו שנתגרשה מבעלה הראשון שהי' ישראל) דמשום פ"ד לא אסירא דקהל גרים לא אקרי קהל ואח"כ מת הפ"ד ונפלה לפני אחיו כה"ג ליבום דאשת סריס אדם שהיתה לו שעת הכושר מתיבמות: