אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף נ:
בגמרא כל כי הני תחלוץ ותיזל מזה הקשה הב"ש כי' קס"א על הב"ח דכתב דאיכא איסור תורה לחלק לשני' דכתיב בית חלוץ בית אחד ולא ב' בתים ודייק כן מתוס' וכתב הב"ש דנעלם ממנו סוגי' דהכא והנה כיון שהב"ח דייק כן מתוספת י"ל דתוס' מפרשו כמ"ש הרשב"א וז"ל דבתמי' קאמר כלומ' וכי כ"כ תחלוץ וכי מה תועלת יש בדבר דבשלומא ביאה אחר חליצה איכא למיגזר דבתר דחלץ לזו שלא מצא חן בעיניו ייבם לזו ואפי' ביבמה אחת איכא למיחש שמא ימלך ליבם אחר שחלץ וא"נ לביאה אחר ביאה שמא תמצא חן בעיניו השני' לאחר שיבם את הראשונה וכו' אבל חליצה אחר חליצה מה הנאה אית ליה ולמה לי' דחליץ והדר חליץ ע"ש וא"כ אין סתירה מסוגי' דהכא דודאי יש איסור אם חולץ לשני' רק דליכא למיגזר:
תוס' ד"ה צריכות וכו' ולא ניחא לתוס' דמתני' אתי' כמ"ד אין זיקה וסיפא דקתני גט לזו וכו' וצריכות חליצה מאי צריכות דעלמא דא"כ קשה לקמן דף נ"ג דאמר הש"ס לימא מסייע לרבה בר"ה דחליצה פסולה צריכה לחזור וכו' ולא אסיק דצריכות דעלמא א"כ אדמסייע לרבה בר ר"ה תקשה לי' מרישא דמתני' למה לא קתני גבי עשה מאמר בזו ובזו דצריכות חליצה לכן כתבו תוס' דצריכות קאי נמי אחליצה: