אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף מט.
תוס' ד"ה לכתוב עיי' במהרש"א ולי נראה דאפי' אם לא יגלה קאי על אנוסת אביו מ"מ יש לתרץ דאולי גם ר"י דריש כי תהיין בס"פ האומר דמני' מפיק דקידושין תופסין בח"ל וכיון דק"ת בח"ל ממילא אין בני' ממזרים רק ח"כ ה"א הואיל דלא תפסי קידושין יהיה ג"כ בניה ממזרים קמ"ל לא יקח דדוקא לא יקח הוא דבניה ממזרים משום דהוא במיתת ב"ד ולא מח"כ ואף דלר"י לא תליה הא בהא היינו דלר"י אף דאין ממזר מח"כ מ"מ לא ת"ק אבל במקום שקידושין תופסין פשיטה שאין בניה ממזרים: תוס' ד"ה ה"מ וקשה דהא ע"כ הוה ממזר לר"ע וכו' ונראה לתרץ שיטת רש"י דתוס' כתבו דאפי' למ"ד דהוה ממזר מעובדי כוכבים ועבד מ"מ אין ממזר מיבמה אפי' לרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה הואיל ועומדת לחלוץ וכו' וזה לא ניחא לרש"י דהרי בירושלמי בפ' האומר הביאו הרמב"ן דלמ"ד יש ממזר מעבד ה"ה דיש ממזר מיבמה לשוק הואיל ואין בה קידושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קידושין רק ביאה הוא דאית ליה בה וגם לא היה ניחא לרש"י מ"ש תוס' דהברייתא באה לאשמועינן דלא נימא דהולד ממזר כמו מעובדי כוכבים ועבד דאכתי קשה לאבי דאמר לעיל דף מ"ד דאמר סמוך אדרבין דאמר משום רבי נכרי ועבד הבא על ב"י הולד כשר ולא מצינו שום תנא דסובר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר רק ר"ע (ולקמן דף צ"ט דסובר ר"מ דהולד ממזר מעבד הבא על בת ישראל דשם הוא ר"מ ואיהו מתלמידי דר"ע) לטעמי' כמ"ש תוס' מסכת קידושין דע"ה ע"ב ד"ה ר"י דלר"ע לא בעי דומי' דאנוסת אביו ולר"ע יש ממזר אפי' מח"ל רק בשאר וא"כ לשיטת תוס' שכתבו דהך ה"מ וכו' קאי על שומרת יבם דאין הולד ממזר וקאי להך ר"ע דבעי ח"ל דשאר ואיהו בעי דומי' דאנוסת דלדידי' הוא דלא תפסי קידושין ולאחרינ' תפסי א"כ פשיטא דלא הוה ממזר מיבמה דאפי' מעכ"ום ועבד לא הוה ממזר כיון דבעי דומיה דאנוסת אביו דלאחרינא מיהת תפסי קידושין וא"ל דהיא גופה קמ"ל דלא נימא כאידך מ"ד דומי' דא"א דכל דלא ת"ק הולד וממזר ז"א דא"כ הוה למינקט רבותא יותר דאפילו מעבד לא הוה ממזר (ויש לדחות קצת דיבמה הוא רבותא יותר דלא תימא דמאמר קנה מד"ת ואז הוא דומי' דא"א דתפיס קדושין ליבם רק מהירושלמי לא משמע כן) לכן כתב רש"י דה"מ קאי על הך ר"ע לא בעי לאו דשאר ולא בעי דומי' דאנוסת אביו ומעכ"ום ועבד הולד ממזר ואפ"ה מיבמה לשוק אף דהוא כעכ"ום ועבד כמו דאי' בירושלמי אפ"ה לא הוה ממזר מיבמה מדאפקיה לאו דידיה בלשון הוי' כשמואל אלא דקשה הא בפ"ק ובפ' האשה רבה איתא להדיה דלר"ע הוה ממזר מיבמה לשוק ונראה דברייתא דהכא אתיא כר"ע בן יוסף דמרבה דאפי' חייבי עשה לא תפסי קידושין וא"כ ע"כ הא דאפוקיה בלשון הויה ע"כ דבא להורת דיתפסי קידושין כשמואל דאי בא לארויי שלא יתפס קידושין לא צריך קרא דהלא יבמה לשוק הוא מחייבי עשה יבמה יבוא עליה ולא אחר וע"כ בא להורת שיתפסו קידושין אבל סוגיה דפ"ק וסוגיה דאשה רבה וסוגי' דיו"ד יוחסין אתיה כר' סימאי דלא משוי ר"ע ממזרים מחייבי עשה ומוקמינן הא דאפקיה בלשון הויה לחומרא שלא יתפסו קידושין דה"א דהואיל והווין מחייבה עשה יתפסו קידושין קמ"ל דלא תפסי קידושין וכיון דלא תפסי קידושין ממילא הולד ממזר וחכמים דפליגי באשה רבה וסברי דאין ממזר מיבמה לשוק ומפרט הש"ס משום דבעי דוקא ח"ל דשאר ולשיטת רב קשה למה לא יהיה הולד ממזר כיון דבעי דוקא לאו דשאר אם כן יש לאוקמיה לא תהיה דאפקיה בלשון הויה לחומרא דבא להורת שלא יתפסו קידושין ונראה דגם זה לא קשה דרב לטעמיה אזיל דסובר עכ"ום ועבד הבא על ב"י הולד כשר דבעי דומיה דא"א דלאחרינא תפסי קידושין ויבמה לשוק לכ"ע לא תפסי קידושין וליבם נמי לאו בת קידושין כשיטת הירושלמי שהבאתי לעיל דלא סבר כיון שעומדת לחלק חשיב בת תפיסת קידושין וא"כ יבמה לשוק הוא כעכ"ום ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר והיינו טעמיה דהולד כשר דבעינן דומיה דא"א דאנוסת אביו לאחרינא תפסי קידושין ויבמה לשוק לכ"ע לא תפסי קידושין ור"ע דסובר יש ממזר מיבמה לשוק היינו הך דר"ע דלא בעי לאו דשאר ולא בעי דומיה דאנוסת אביו ואפי' אי לאחרינא ג"כ לא תפסי קידושין אפ"ה הולד ממז' ולכך גם ביבמה לשוק הולד ממזר וסוגיה דפ"ק ויו"ד יוחסין אזלי לר' סימאי דלא מרבה חייבי עשה א"כ יש לאוקמי' הא דאפקיה רחמנ' בלשון הויה לחומר' שלא יתפסו קידושין דה"א דהואיל והוא מחייבי עשה יתפסו קידושין קמ"ל דלאו קידושין וממילא הוה הולד ממזר דהא לר' סימאי לא בעי ח"ל דשאר ולא בעי דומי' דאנוסת ואף אי גם לאחרינא לא תפסו קידושין אפי"ה הולד ממזר וברייתא דהכא דקתני הבא על שומרת:
יבם הולד כשר אתיה כר"ע בן יוסף דמרבה אפי' חייבי עשה וע"כ הא דאפקיה רחמנא בלשון הויה להורות דקידושין תופסין ביבמה כשמואל דאי בא להורת שלא יתפסו קידושין לא איצטרך קרא דהא יבמה הוא מחייבי עשה וזה כוונת הש"ס מספקא אי כרב אי כשמואל או כאידך ברייתא דהיינו הנך ברייתות דפליגי בזה וש"ס דמספקא ברפ"ג דכתובת אי ר' ישבב מרבה חייבי עשה קשה לכאורה תיפשט דמרבה אפי' ח"ע דאל"כ קשיין ברייתות אהדדי ונראה דשם קאי למ"ד נכרי ועבד הבא על ב"י הולד ממזר ולדידיה יש לפרש כשיטת תוס' דהך ברייתא הכל מודים בשומרת יבם דהולד כשר אתיה כהך ר"ע דבעי דוקא לאו דשאר ולכך הולד כשר ואפי"ה איצטרך לאשמועינן דלא תימא דהוה כעכ"ום ועבד: