אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף מב.
תוס' ד"ה אחר עיי' תה"ד סי' רכ"ד מ"ש בדברי תוס':
רש"י ד"ה יפטור וכו' ואיכא למיחש שמא ייבם א"א מאמו הקשה מהרש"א הלא אף אי בנו הוא רחמנא אפקרי' לזרעי' ונראה דלעיל דף ט"ז אמר ר"א עכ"ום שקידש בזה"ז חוששין לקידושין שמא מיו"ד שבטים וכל קבוע כמחנה וכתבו תוס' שם דס"ל לר"א ישראל הבא על הכותית הזרע מתיחס אחריו והנך משניות דקתני ולדה כמותה אתי' כרבנן ואיהו ס"ל כר"ע וא"כ אי משום דרחמנא אפקרי' לזרעי' לא הי' צריכה להמתין ג' חדשים דהיה ס"ס שמא בן ז' והוא מישראל ואת"ל שהוא בן ט' שמא מיו"ד שבטים היא אותו גר וישראל ממזר הוא ולא שייך אפקרי' לזרעי' ורש"י רוצה לפרש אף בדוכתי דקביע וס"ס זה יוכל להתהפך שמא מיו"ד שבטים ואת"ל דלא בא מיו"ד שבטים שמא בן ז' היא לכך כתב רש"י דסתם וכו' וא"כ ס"ס זה אינו יוכל להתהפך דנימא שמא לא זינתה ואת"ל זינתה מאחר (והיינו שאותה זרע הוא מאיש אחר הלא על אותי זרע צריכן אנו לדון) וא"כ שוב לא שייך לומר שנזרע בקדושה ואף שדעת רש"י במס' ע"ז דלא בעינן להתהפך מ"מ כאן דאיתחזק איסור א"א משים דהוא בכרת איכא דעת רבוותא דצריך להיות שיתהפך והא דאיתא בברייתא לקמן בפרק נושאין אחין תאומים הורתן שלא בקדושה דלא חולצין משי' דאפקרי' לזרעי' ולא חיישי' שמא מיו"ד שבטים הוא יש לאוקמי' הך ברייתא כמ"ד ישראל הבא על הכותית יולדה כמותה ואף דבת ישראל לממזר אינה מתיבמת מ"מ הוא מדרבנן דמד"ת ח"ל בני יבום כדאי' לעיל דף כ' והוי ספק דרבנן דדילמא היא נזרע בקדושה:
הנה הרמב"ן הקשה למה לא אמר הש"ס הטעם משי' הבחנה שלא ישא מעוברת חבירו ומ"ו בנ"ב תונה דא"כ גר וגיורת למה צריכן להמתין ג' חדשים ולי נראה דאף דהש"ס מסיק דבנו חייס ומסמס בביצם וחלב הייני היכא שידוע לו בוודאי שהוא בנו והלא רש"י כתב דסתם כותית וכו' וא"כ יחיש הגר שמא הולד אינו ממנו ולא ימסמם בביצם וחלב ויש גם בגר וגיורת חשש מעוברת חבירו: