אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף לה:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף לה:

דף לה.

אלא לדידך אמאי פסולה לכהונה והקשה מהרש"א אמאי לא הקשה מרישא דלמה אסור בקרובתי' ונראה לתרץ דהנ"י כתב דלכך חליצת מעוברת לא שמי' חליצה ולא אמרינן תגלי מילתא למפרע היינו משום דאם בשעה שחלץ הי' וודאי שלא תהי' ראיו' לכלל לידה אין הכי נמי דחליצה מעיקרא חליצה מעליותא אלא רשב"ל חייש דלמא באותה שעה שחלץ ראוי' היתה לילד וולד גמור אלא שאח"כ גרם לה איזה דבר להפיל וולד נמצא דחליצה מעיקרא לאו כלום לא שייך לומר איגלאי מילתא למפרע ע"ש ואם כן מהא דאסור בקרובתי' לא רצה להקשות הייתי אומר דמתני' אתיא כר"ע דמשוי אחות חולצתו כאחות גרושתו דהכתוב קראו ביתו ולכך אסור בקרובתי' משום דחיישינן דלמא בשעה שחלץ כבר היתה ראוי' שלא תבוא לידי לידה ואיגלאי מילתא למפרע דחליצה מעליותא הוי וספק תורה לחומרא דלר"ע בשעה שחלץ כאלו נשאה וגם שפיר סובר רשב"ל דחליצת מעוברת לא שמיה חליצה דחיישינן ג"כ להיפך שמא גרם לה אח"כ איזה סיבה שתפיל וזיל הכא לחומרא וזיל הכא לחומרא כמו בכל ספק תורה או אולי סובר רשב"ל כרב בירושלמי דחליצה קנין הוא ולדידי' קרובת חלוצתו מד"ת אסירא לכך מקשה הש"ס מהא דפסולה לכהונה וחלוצה לכהן לכ"ע הוא רק מדרבנן ואמאי פסולה לכהונה הלא ספק דרבנן לקולא ואפי' לשיטת תוס' דלא תירצו כנ"י נראה דלתוס' הי' קשה להם על סברת הנ"י מסיפא דמתני' דקתני הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת בזמן שהולד אינו של קיימה יקיים ולסברת הנ"י אמאי יקיים ניחוש דלמא בשעה שמת הבעל היתה ראוי' לילד וולד גמר רק אח"כ גרם איזה סיבה שהפילה נמצא שלא היתה ראוי' ליבום וכל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבוא עלי' הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לכן תירצו תוס' תירץ אחר וא"כ מתורץ קושית מהרש"א דלא רצה להקשות מהא דאסור בקרובתי' הייתי אומר כסברת הנ"י כהנ"ל והי' צריך להביא סיפא דמתני' האי דאין וולד של קיימה יקיים דלא נימא סברת נ"י יותר ניחא לי' להחשות ממציעתא מהא דפסולה לכהונה:

ועל סברת הנ"י קשה לי טובא מהאי דכונס יבמתו וכו' בזמן שאין הולד קיימא יקיים ואמאי דלמא בשעה שמת הבעל לא היתה ראוי' להפיל רק אח"כ גרם איזה סיבה להפיל וכל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבוא עלי' הרי היא כא"א שיש לה בנים ואסורה עולמית אם לא שניחא דנ"י מפרש טעמי' דרשב"ל דסובר כאביי לקמן דקי"א דמשמע דל"ל האי דכל יבמה וכו' מדלא תירץ כרבא רק מדרבנן אסור. רק אין זה מספיק דהא גם רבא סובר כרשב"ל דחליצת מעוברת ל"ש חליצה לכן נראה דנ"י סובר כדעת הרמב"ם דספק תורה לחומרא הוא דרבנן והכא דסבר לעשות מצוה לא גזרו כמ"ש הנ"י על הא דכונס יבמתו ונמצא מעוברת דלא תני יוצא כמו גבי מעוברת חבירו ובתוספי הרא"ש תירץ די"ל דסובר יש זיקה ומשום הכי אסור בקרובתי':

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה