אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף לד:
בגמרא והא תמר בביאה א' מקשים הלא ער ואונן שמשו שלא כדרכה שלא תתעבר ויכחיש יופי' וא"כ דלמא בעלו ביאה א' כדרכה דהא לא מעברה בביאה א' וא"כ גבי יהוד' הי' ביאה ב' והרב מ' ישראל פ"ש תירץ דהפרשת דרכים דרך האתרים הקשה למה הכשיל תמר לחמי' לעבור על איסור כלתו ותירץ דאי' בירושלמי ב"נ שבא על אשתו שנא כדרכה חייב מיתה ועל ואונן שימשו שלא כדרכה ולא קנה תמר לאשה הואיל ובאותה ביאה נתחייבו מיתה דומי' לדידן דאין קידושין תופסין בחייבי מב"ד וא"כ מוכח שלא נבעלה כלל כדרכה דאל"כ איך הכשיל תמר א"ח לעבור על איסור כלתו:
שם דעתי' עלי' עיי' מ"ש בריש כיצד:
תוס' ד"ה אבל וא"ת שמואל כמאן ובמס' כתובת דף ל"ז תירצו דלמאי דמוקי דלמאי דמוקי בראהו שנבעלה ניחא והקשה הפ"י א"כ למה מוקי הש"ס ללישנא אחרינא דשמואל סובר כר"י ה"ל אפי' כר"י ולא אוסר רק בראוהו שנבעלה ונראה דאף אי מיירי בראהו שנבעלה מ"מ הא להך גירסא קיימינן דגרסי יתירות על ג' שנים ומיירי בקטנה וע"כ דגזר ר"י אטו גדולה א"כ ממילא בגיורת דסתם כותי' זונת אף דמתהפכת יש לגזור אטו לא מתהפכת וסברא זו נזכרת בתוספי הרא"ש בשם רבינו מאיר או דנגזור גיורת גדולה אטו ישראלית. חולת דברי רש"י ותוס' יש לתרץ קושית פ"י הנ"ל דבתוספי הרא"ש הקשה דמאי מקשה הש"ס במאי אי במיאן וכו' דלמא הכי קאמר וכולין צריכן להמתין אפי' קטנה חוץ מגיורת אפי' גדולה לא ותירץ בשם הרר משה דהאי דקאמר אבל קטנה לא לאו תלמודא דייק לה רק כולהו מדברי שמואל ע"כ וא"כ לכך לא מוקי כר' יוד' ובראוהו שנבעלה כיון דקטנה בת ישראל שמואל עצמו אמר ומוקמינן בזנות והיינו שראהו שנבעלה וא"כ רישא דגיורת אין צריך להמתין מיירי דומי' דסיפא בראוהו שנבעלה ואפ"ה א"נ להמתין ולכך מוקי כר' יוסי ואשה מזנה מתהפכת: