אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף יב:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף יב:

דף יב.

תוס' ד"ה שכבר ילדו הקשה המהרש"א מה הכריח למתרץ שמא תמות דילמא מיירי לאחר י"ב שנים ובנים הרי הם כסמנים וי"ל משום דמשמע לי' שכבר ילדו דבלידה לחוד תלי' מילתא וכו' וכוונתו כיון שכבר בעל א"כ למה לו לומר שכבר ילדו תיפק דא"י למאן כיון שבעל א"כ חיישינן שמא נשרו וכיון דבעל איכא ספק איסור תורה כיון דילדה כבר בעל אותה. אמנם משכחת כשבעל אמר שאין דעתו לקדשה בביאה זו:

ולי נראה לתרץ דהא דמסיק הש"ס שמא תתעבר וכו' ס"ל כירושלמי פרק אשה שהלך בעלה הלכה ח' בסוף הפרק וגרסינן שם פחות מבן עשרים שהביאו ב' שערות נעשה גדול למפרע ע"ש ומשמע דגם בנקיבה הדין כן והנה דעת כמה פוסקים דהיכא דאיכא ס"ס להחמיר לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא ועיי' משנה למלך פ"ד מה' בכורת ובפ"ח י"ד סי' ס"ט וא"כ ליכא לאוקמי' הא דתני רבה בר שמואל אחר י"ב שנים דא"כ למה הוצרך לומר שכבר ילדו דאפי' לא ילדו אינה יכולה למאן דאיכא ס"ס ספק שמא כבר הביאה ב' שערות ונשרו ואת"ל דלא הביאה ב' שערות עדיין מ"מ אולי תבוא עוד ב' שערות ותעשה גדולה למפרע משנת י"ב ואילך וכירושלמי ודוחק לאוקמי' הא דרבה ב"ש בבת עשרים דאז לא נעשה גדולה למפרע:

והנה אף דבירושלמי מבואר דקודם בן עשרים אם הביא ב' שערות נעשה גדול למפרע משנת י"ב מ"מ תלמוד שלנו חולק ע"ז דבמס' נדה ד' מ"ו מסיק הש"ס דאם לא הביאה סמנים אחר י"ב שנים ולא בעלה ממאנת דספקא דרבנן לקולא ע"ש ואם נימא כירושלמי הנ"ל לא מהני ספקא דרבנן דאיכא ס"ס להחמיר דשמא כבר הביאה ב' שערות ונשרו ואף אם לא הביאה שמא תבוא ב' שערות קודם שתהי' בת ך' ונעשה גדולה למפרע משנת י"ג ואין זה בגדר שם אונס חד הוא דספק אחד מתיר יותר מחבירו דאם כבר הביאה ב' שערות א"כ כבר היא גדולה בהחלט אבל אם עדיין לא הביא רק שתביא ב"ש אף דנעשית גדולה למפרע מ"מ לא מהני רק אם תביאה קודם ב"ע כדאי' בירושלמי וגם דעת הרב המגיד דהרמב"ם לא ס"ל האי דשם אונס חד):

הרשב"א הקשה על הרמב"ם דמוקי האי דכבר ילדו שהיא לאחר י"ב שנים ולכך מהני ילדו למה לרבה ב"ש לומר משום חזקה דרבא דמסתמא הביאה סמנים וחוששין שויא נשרו ולי נראה דרב ספרא ס"ל כמ"ד לקמן ד' ק"ט דלא אמרינן דגדלה קידושין בהדה ועיי' ב"ש סי' קנ"ה שכתב דגם ר"ד לא ס"ל דגדלה קידושין בהדה וא"כ אי הוה אמר משום חזקה דרבא אכתי איכא לאשכוחי חמותו ממאנת כגון שבעלה בפירוש שלא לשם קידושין ושפיר תוכל למאן דאף אם הביאה סימנים מ"מ קידושין שקידשה בקטנותה הם דרבנן וא"כ הוה ספק דרבנן דשמא לא הביאה מעולם סימנים ואף אי ס"ל קידושין גדלה בהדה מ"מ הרי כתב הנ"י לקמן בפ' ב"ש דהטעם דאמרינן דגדלה קידושין בהדה משום דהוה כאלו התנה עמה הרי את מקודשת לי לאחר גדלות וא"כ משכחת חמותו ממאנת שאמר קודם שנתגדלה שאינו חפץ בקידושי':

עוד נראה לסייע להרמב"ם דהרמב"ן הקשה לשיטת תוס' דסברי דאם ילדה בתוך הזמן היא גדולה א"כ למה לא נבדקין נדרים בנקיבה גם בשנת י"א דשמא כשתנשא בתוך י"ב שנים תתעבר וא"כ שנת י"א הוא שנה לפני גדלות ותירץ דמיעוטא נינהו שתהי' ממהרות להביאה גדולתן בתוך הזמן לא חיישינן ע"ש וקשה לי לפמ"ש הר"ן הביאו מג"א סי' תקט"ו דבדבר שיש לו מתירן לא אזלינן בתר רובה (וזה דלא כשיטת רש"י מס' חולין ד' כ"ו ע"א ד"ה אלא וכו' וניזל בתר רובה ולשיטת הר"ן הא מעשר שני הוא דבר שיל"מ ולא אזלינן בתר רובה והר"ן יפרש סוגי' דחולין כשיטת תוס' שם) אם כן אכתי קשה אמאי לא נבדק בשנת י"א דהא נדר הוא דבר שיש לו מתירן כדאי' ביו"ד סי' ק"ב ובדבר שיל"מ חיישינן למיעוטא אם לא שנימא הואיל והוא מעוטא דמיעוטא מ"מ מה בכך עד שתאכל תאכל בהיתר ונראה דר"ס ס"ל כמ"ד במס' נדה דף מ"ו מופלא סמוך לאיש מדרבנן וגם סובר כר"פ ריש ביצה דמוקי בספק טריפה וכתב המרדכי דלדידי' אמרינן ספק דרבנן לקולא אפי' בדבר וממילא אזלינן בתר רובה אף בדבר שיש לו מתירן אבל הרמב"ם דפסק כרב אשי דלא אמרינן ספק דרבנן לקולא בדשיל"מ וג"כ ממילא לא אזלינן בתר רובה בדשיל"מ א"כ מוכח דלא מהני בנים בתוך י"ב שנים דאל"כ למה לא יהי' נבדקין בת י"א שנים דלמא כשתנשא בתוך י"ב תתעבר ותלד ונמצא שנת י"א הוא סמוך וליכא למיזל בתר רובא דנדר הוא דשיל"מ א"ו דגם בנים לא מהני רק אחר י"ב שנים:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה