אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
ראש השנה · דף כב:
מספיקא לא מחללינן שבתא קמ"ל הקשה מהרש"א דאכתי קשה להאי תירוצא דר"נ סהדא אחרינא הוה בהדי וכו' ונראה דלכאורה קשה מאי מקשי הש"ס מאי למימרא הא בתוספתא איתא שם אם אין מכירין אותו משלחין אחר עמו אפי' בשבת מעשה בר' נהוראי וכו' א"כ מאי הקשה מאי למימרא דאי מרישא ה"א דוקא איסור ברבנן כמו משלחין עמו דתחומין דרבנן קמ"ל מעשה דר' נהוראי שהלך בשבת אף דלא ר"מ שמו אלא ר"נ כדאיתא בפ"ב דערובין ושם במסכת עירובין דף ל"ה מסיק דר"מ סובר תחומין דאורייתא א"כ טובא קמ"ל דאפי' איסור ד"ת מחללין עליו בשבת ונראה דקושי' הש"ס הוא לר' ירמיה שם במסכת עירובין דמוקי הא דאמר ר"מ ס' עירוב חמור גמל ב"ב כיתי עדים אחת אומר מבע"י וכו' וכתבו תוס' ומהרש"א שם דלרב ירמיה שוב אין הכרח לומר דר"מ סובר תחומין ד"ת דאפי' אי תחומין דרבנן לא הוי עירוב כיון דאיכא כת דמפקע מחזקה ובזה מתורץ קושי' מהרש"א דהך שנוי' דמשני סהדי אחרינא הוה בהדי סובר כתירץ א' במסכת עירובין דר"מ ס' תחומין ד"ת ולא קשה מאי למימרא דטובא קמ"ל דמרישא דתוספתא דקתני משלחין עמו אפי' בשבת ה"א דוקא תחומין דרבנן ומעשה דר' נהוראי קמ"ל דאפי' איסור דאורייתא דהא ר"מ סובר תחומין דאורייתא ור' נהוראי הוא ר"מ: שם כי אתא עולא וכו' עיי' בט"א שהעלה דבאיתחזק איסורא אין ע"א נאמן אפי' במילתא דעבידא לגלוי' וכ"כ מ"ו בנב"י חא"ה סימן כ"ח ויש לדקדק מהירושלמי הביאו תוס' יו"ט ריש פ"ג מסכת יומא הרואה אומר ברקאי וכתב ירושלמי אף דעד אחד הוא מ"מ נאמן דעבידא לגלוי אף דשם איתחזק אסירא דיוה"כ ועיין ב"ש סימן ק"ך ס"ק ה' והריב"ש סי' קנ"ה כתב וז"ל הודעה לגולה שקידשו ב"ד את החודש הרי הוא כשאר אסורים שע"א נאמן ולא היינו צריכין לטעם העשוי לגלות אלא מפני שחכמים תקנו שלוחים מפני קלקול הכותיים וגם שבזה תיקנו מועדות היה אפשר לומר שנאמין שליח ב"ד ולא נאמין לע"א ולזה אמרו שא"צ לזה אלא כל אחד נאמן משום שהוא דבר העשוי לגלות עיי"ש: