אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
פסחים · דף עד.
תוס' ד"ה נחתך וכו' והא חזה ושוק הקשה מ"ו בצל"ח הלא פסח צלי הוא וצלי אינה אוסר רק כדי קליפה והשאר יאכל הישראל ונראה דדעת התוס' כאן כשיטת הג"ה מיימני הביאו מג"א סי' תמ"ז ס"ק ט' דדבר האוסר במשהו לא סגי' בקליפה וא"כ כוונת תוס' דמאי מקשי ש"ס דילמא הך ברייתא ה' שנתערבו פסחיהם אתי כר"י דס"ל מין בעינו ל"ב וכיון דהוא במשהו לא סגי אפי' כחוש בקליפה כן תרצתי בחבורי והקשו אותי מסוגי' דחולין דף צ"ו אמר שמואל אבל נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד והלא שמואל סובר מב"מ במשהו ובאמת יש דיעות אי גיד ובשר הוא מב"מ אמנם אף אי נימא דהוא מב"מ מ"מ ניחא די"ל דשמואל לנפשי' סובר אין בגידן בנ"ט ולא אסור רק משים שמנו ובאיסר דרבנן מודה ר"י דמב"מ בטיל כמ"ש תוס' שם דף צ"ט ד"ה שאני ושמואל לא קאי אמתני' וכה"ג איתא במס' שבת דף מ"ט ל"ש אלא שלא טמן בהן וכתב רש"י שם דף נ' דרבא לא קאי אמתני' בגיזן של פתק דוודאי אסור להחזירן משם ולא יחדן ע"ש ומתני' אתי' כחמים דסברי מב"מ בטל ובזה ניחא סוגי' דחולין דף ק' דמקשה התם ולבטל ברובה והקשה בס' אשל אברהם דלמא מתני' אתי' כר"י דסובר מב"מ לא בטיל ולהגה"מ ניחא דכיון דמתני' סובר יש בגידן בנ"ט קשה למה נקט ירך שנתבשל הא אפי' נצלה אסור ולא נעלם ממני מש"כ תוס' דמצינו ויבשלו הפסח עוד הקשה אותי הרבני מהו' איצק בענדין זלה"ה הא איתא שם דף ק' השוחט בסכין של עכו"ם רב אמר קולף והלא רב סובר מב"מ לא בטיל ונראה דתוס' כתבו שם דמיירי דידוע שנשתמש בו אותו יום דאל"כ סתם כלים אינו ב"י א"כ יש לאוקמי' דידוע שנשתמש באותו יום דבר שאינו מינו עם בשר ואף אי לא ידוע איכא ס"ס שמא נשתמש בדבר המותר או אם נשתמש בדבר שאינו מינו עם בשר או עם דבר הפוגם בעין וס"ס זה דשמא נשתמש בדבר המותר כתב ג"כ המג"א בסי' תמ"ז ס"ק נ"ה ודבר הפוגם בעין אפי' למ"ד נטל"פ אסור מודה בדבר הפוגם בעין כמ"ש תוס' מס' ע"ז דף ס"ג ד"ה מכלל ועוד י"ל דהרשב"א הקשה למה בשוחט בסכין של עכו"ם קולף הא בית השחיטה מרווח רווח ותירץ דשמא נגע בצידי הסכין וכיון דהוא רק מספק י"ל דאולי סובר הגה"מ כשיטת הרמב"ם דספק תורה לחומרא הוא רק מדרבנן ובאיסר דרבנן מודה ר"י דמב"מ בטיל: