אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
פסחים · דף מב.
ד"ה לאו אמר דהיכא דאיכא לאו הבא מכלל עשה וכתיב לאמור הוא לאו מעלי' וקשה לי א"כ לר"י ל"ל לא תשחוט על חמץ דם זבחי תיפק לי' דקאי בעשה דתשביתו כמ"ש תוס' דף כ"ח וגם כתיב לאמור בראש הפרשה וגם ל"ל לא יראה ולא ימצא אמנם זה יש לדחות אבל הא דכתיב לא תשחוט מאי ארי' משום שחיטות פסח תיפק לי דבלא"ה קאי בלאו וצ"ל לעבור עליו ב"ב לאוין אמנם תוס' כתבו בריש איזה נשך דהיכא דליכא מלקות לא מוקמינן בלאו יתירא והכא ליכא מלקות דהוא התראות ספק דלמא בטלו בלב (ולפי מה שכתבתי בחבורי במס' חגיגה דע"כ לא כתבו תוס' רק היכא דאיכא לאוקמי אמילתא אחריתא אבל היכא דליכא לאוקמי אמילתא אחריתא מוקמינן אלאו יתירא אף דלא לקי ניחא) רק איתא במס' חולין דף צ"א דתרי תנאי אליבא דר"י אי סובר שמי' התראה או לא ובזה מישב מה שהקשה תוס' מס' מנחות דף נ' ע"ב ד"ר אף דהאי דר"י במנחות קאי להך תנא אליבא דר"י דהתראות ספק לא שמי' התראה ולדידי' ע"כ ל"ל האי דכ"מ דכתיב לאמור לאו אמור דא"כ קשה ל"ל לא תשחוט על חמץ דם זבחי ואי לעבור ב"ב לאוין הלא ליכא מלקות דהוא התראות ס' שמא בטל בלב והך ברייתא דאמר לאו אמור קאי להך תכא אליבא דר"י דה"ס שמי' התראה ו"א מתלמדים השיב דהצל"ח לעיל דף ו' כתב דעל עשה דתשביתו אינו עובר בכל רגע רק כשהוא אינו משבית עד הלילה עובר והוא כעשה דביום השמיני ימול וא"כ לפי"ז שפיר איצטרך לא תשחוט על חמץ וכו' דאם שחט הפסח על חמץ ואח"כ בעירו דבכה"ג לא עבר למפרע על עשה דתשביתו: