אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות פסחים › דף לה:

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

פסחים · דף לה:

דף לג:

הקשו תוס' על רש"י דסובר מי פירת הוא חמץ נוקשה מסוגי' דמנחות דף נ"ז דמקשה הש"ס מנחת נסכים מי פירות נינהו ונראה דתוס' רפ"ג כתבו דיש שום לימוד דנוקשה פסול למנחות וא"כ שפיר מקשה הש"ס מכחות נסכים מ"פ נינהו ואי דהוי נוקשה א"כ ל"ל האי למוד דנוקשה פסול למנחות תיפק מדרבנן מנחות נסכים לחימוץ דהלא מי פירות אינו רק נוקשה ומשני מגבלה במים ואולי דעת רש"י דמי פירות עם מים הוא חמץ גמור ולכך איצטרך לימוד מיוחד על נוקשה (ומשמעות תוס' שם דאם יש כרת בפסח על נוקשה פשיטא דפסול למנחות) ובזה יש לתרץ דירת הטור סי' תמ"ב דנוקשה הוא לר"א בלאו והקשה הב"י דהא הש"ס מיבא ת"כ ואילו נוקשה בעינא ל"ק ונראה דלקמן דף מ"ג מקשה הש"ס דלמא כל לרבות עירובו וקשה איך נימא עירובו בכרת א"כ כ"ש נוקשה למ"ד נוקשה חמיר מחמץ עי"ת א"ם ל"ל לימוד דנקשה פסיל למנחות ומתוס' משמע דאי נוקשה בכרת א"כ הוא חמץ גמור ומהי תיתא דיוכשר למנחה והיינו לשיטת האומרים דליכא למוד מיוחד למעט נוקשה מכרת ועיין בהר"ן ובמהרש"א וע"כ דקושית הש"ס לר"י דסובר דעי"ת חמיר מנוקשה ושפיר מקשה הש"ס אימא עי"ת בכרת אבל נוקשה ליכא כרת ולכך איצטרך למוד גבי נוקשה על מנחה וכיון דאסיק בקושי' על ר"י פסק הטור כר"נ וק"ל:

שם המחהו וגמעו ומסוגי' זה הקשה השה"מ פ"ז מהל' חמץ על סוגי' דחולין דף ק"ך דאמר שם דאי כתב חלב לא אתי' חמץ דלא היתה לו שעת הכושר ואמאי לא אמר הש"ס דה"א דהואיל דאין יוצא משים מצה לא מחייב משום חמץ כקושי' ר"פ ולי נראה דאי לא אמר הש"ס דחלב חמיר דלא היה לו שעת הכושר הוה ילפינן חמץ מק"ו דחלב מה חלב שאינו בב"י אסיר כ"ש חמץ וכיון דאיכא ק"ו אמרינן אהני ק"ו ואהני הקישא כיון דאיכא לאוקמי' הקשא אמילתא אחריתא וכמ"ש תוס' בכורת דף ל"ג ע"א ע"ש ועיין מנחות דף י"ט וכדברי הרא"ם ודלא כמהרש"א במס' קידושין:

שם אבל לא בטבל פשיטא הקשה מ"ו בצל"ח דמאי פשיטא דילמא איצטרך לאסוקי מאן דאית ליה כולל ואני הקשיתי לו דהא נוכל לומר כמ"ש תוס' מס' עירובין דף ל' ד"ה וליפרש וכו' דמקשה פשיטא דשמעינן מרישא מערבין בדמאי משמע אבל לא בטבל וא"כ בסוגי' דהכא ג"כ כוונת הש"ס דפשיטא דשמעינן מהא דיוצאין בדמאי ושוב מצאתי במלחמות ר"פ כ"ש והשיב לי מ"ו דבדברי תוס' מס' עירובין יש לו אריכות דברים אמנם מהא דיוצאין בדמאי הוה מוקמינן אפי' אינו רק כזית ארד וביד ישראל ואפ"ה יוצאין דאי בעי מפקר לנכסי והוי עני וחזי ליה ומני' הוה דייקינן בטבל לא היכא דאינו רק כזית אחת וביד ישראל אינו יוצא וכקושי' תוס' מס' פסחים דף ל"ח הואיל דיש לכהן חלק דמצה בעינן משלכם דילפינן לחם לחם מחלה וטבל לא חשיל לכם כמו באתרוג של טבל אבל היכא שיש לו ב' זתים של טבל דיוכל להפריש או טבל ביד כהן ה"א דיוצא קמ"ל דאפ"ה אין יוצאין במצה של טבל דמי שאיסורו משום בל תאכל חמץ וכו' וכמ"ד אין אסור חע"א ע"כ ודפח"ח אבל דבר זה קשה ג"כ על תוס' מס' עירובין דמאי מקשה הש"ס אבל לא בטבל פשיטא דילמא קמ"ל אפי' היכא דיש לו יותר מב"ס וה"א כרבי דאמר כל שהוא משום שבות לא גזרו בין השמשות וה"א דמערבין כיון דיוכל להפריש מערבין דאי מרישא מערבין בדמאי ה"א דבדמאי מערבין אפי' היכא דאינו רק ב' סעודות מצומצמות אין מערבין דאי מפרש ליכא שעורא אבל היכא דיש לו יותר מב' סעודות ה"א דמערבין דאי בעי מפריש (וכאן לא שייך לומר מאי פסקא כיון דלא קאי רק אדיוקא) קמ"ל דאפ"ה אין מערבין וכרבנן דאפי' ב"ה גזרו על שבות ובזה י"ל קצת קושית מהרש"א דלמה לא מקשה הש"ס מהא דאיתא במצה של טבל דיש לאוקמי' דאינו רק כזית וא"י משום דבעינן לכם רק דמאי פסקא וכאן לא שייך להקיש משום דאין היקש למחצה כיון דיש לחלק כמ"ש הפ"י:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה