אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות פסחים › דף כד:

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

פסחים · דף כד:

דף כד.

אמר ר"א אמר ר"י כל אסורין שבתורה א"ל אלא כד"ה המ"ל כתב דיש לחקור אי במצות עשה אכילה שלכ"ה מקרי אכילה ועיי' בת"ח במסכת חולין דף ק"כ, ויש לכאורה להביא ראי' מסוגי' דפסחים דף נ"ט דלא מקרי אכילה דאיתא שם מחוסר כפורים בע"פ דחי עשה דהשלמה והיינו משום עשה דאכילת פסח והרי יוכל לאכול הפסח שלא כד"ה אמנם י"ל דת"ק סובר דאזהרת אכילת קדשים באכילת הגוף הוא מג"ש טומאתו טומאתו כדאיתא ר"פ אילו הן הלוקין וא"כ לא כתיב אכילה אצל אזהרה ואסור שלכ"ה וניהו דלא מחייב כרת רק באוכל כד"ה דכתיב והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים ונכרתה אבל גבי אזהרה לא כתיב אכילה ובזה מיושב דברי תוס' מסכת יומא דף כ"ט ד"ה אלא שהוכיחו דאם שחט אחר תמיד של בין הערבים הזבח כשר מדאמר הש"ס בפסחים דף ס"ג דטעמא דר"ש דפוטר בשאר זבחים אם שחטן ע"פ על החמץ משום דכתיב זבחי זבחיי תיפק לי דפסולין משום דנשחטין אחר תמיד של בה"ע ועל קרבן פסול אינו חייב עיי"ש והקשה המחנה ראובן והרי ר"ש אמר כל הזבחים בע"פ פטור והרי מחוסר כפורים יוכל להקריב קרבנו אחר התמיד ואפ"ה פוטר ר"ש ולהנ"ל ניחא דאכתי קשה אמאי צריך לומר טעמי' דר"ש בזמן דאיכא זבח וכו' ולמה לא אמר דר"ש יליף אזהרה לאכול קדשים בטומאת הגוף כתנא דבי ר"י ב"פ הערל דף ע"ג ואז גם גבי אזהרה כתיב אכילה וממילא גם מחוסר כפורים אסור להביא אחר תמיד שב"ה כיון דיוכל לקיים אכילת פסח שלא כד"ה וי"ל דתוס' סברי כמ"ש הת"ח בחולין דיוכל העשה לקיים באכילה שכד"ה ראיתי בספר יד המלך בפ"ה מ"ה יסודי תורה ה"ח שהקשה לאותן הסוברים בדעת רבינו דשלכד"ה ליכא איסור תורה א"כ מאי פריך הש"ס לעיל והרי דם וכו' ותנן מוכרין לגנין ולזבלין ומאי קושי' הלא הנאות זבל הוא שלכד"ה כמ"ש תוס' במסכת ע"ז דף מ"ג ד"ה אמרו ועוד דהנאת מכירה הוא שלכד"ה ויוכל להיות שמוכרין לנכרים ול"נ די"ל דקושית הש"ס קאי ללישנא קמא דר"י דאמר כל אסורין אין לוקין רק דרך אכילתן וכתב מ"ו בצל"ח בדפי הספר דף ס"ב דלהאי לישנא הוא דוקא איסורי אכילה אבל איסורי הנאה לוקין אפי' שלא כד"ה דהנאה מיהו איכא ובזה מיושב דברי הרא"ש בסוגי' דשולח אדם ירך שכתב דר"י סובר כחזקי והקשה המשנת דר"ע הא בירושלמי איתא אמר ר"א אמר ר"י ונראה דהנה המפרשים כתבו דהאיך יליף ר"א מנבלה דילמא ה"א דאותו קאי על כל אסורין דאסור בהנאה ואיצטרך נבלה לגופה דמותר בהנאה וכן הקשה מ"ו לעיל בצל"ח וי"ל דלגופי' לא איצטרך דמדאיצטרך ערופה שעגלה ערופה שהיא אסור בהנאה תיפק שהיא נבלה אע"כ דנבלה מותר בהנאה וא"כ ממילא היתר הנאה דנבלה אתי' דשאר איסורים אסורין בהנאה רק דעדיין י"ל דאיצטרך וערפו שם שיהיה אסור אפילו שלא כד"ה ונראה דאיהו קאי להך לישנא דכל איסורין אין לוקין רק כדרך אכילתן אבל א"ה אסור אפי' שלכד"ה אבל להך לישנא דאמר ר"י כל איסורין א"ל רק דרך הנאתן נסתר זה וליכא למילף א"ה מנבלה לגופי' איצטרך ולהך לישנא צ"ל דסובר כחזקי' א"כ לפי"ז שפיר כתב הרא"ש דר"י דאמר חולין שב"ע דאורייתא סובר כחזקי' משום די"ל דר"י דשם קאי להך לישנא דקיי"ל דאין לוקין רק דרך הנאתן ולהך לישנא ע"כ מוכרח לומר כחזקי':

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה