אור ברסלב

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

מכות

סנהדרין

דף ב.

תוס' ד"ה בעינן הקשה היכא שמעידן שהוא מצרי שני וכו' והקשה המהרש"א דילמא באמת ה"כ ונ"ל דאיתא במס' קידושין דף י"ח לאמה מלמד שמכרה לקרובים אם רעה בעיני אדוניה מלמד שמכרה לפסולים וקשה לי דלמא האי דאם רעה קאי אחייבי עשה ולאמה בא להורת ח"ל ומנ"ל חייבי כריתות וכדומה מקשה הש"ס בכתובת ע"ש ונראה לתרץ דהא חייבי עשה אינו רק מצרי ואדומי בעולה לכה"ג צרת יבמות וסוטה והנה האי סוגי' דקידושין לאמה מלמד שמכרה לקרובים הוא ר"א ולר"א לא משכחת בכה"ג ח"ע זולת דאית בה ג"כ חייבי לאוין דאין לאשכוחה בבעולה לכה"ג דיוכל למוכרה קשה האי בעולה היכי דמי אי דנתאלמנה או נתגרשה א"כ אית בה ג"כ לאו דאלמנה או גרושה לא יקח ואי דנבעלה ע"י זנות אית בה לאו דזונה ואי בפנוי' הא ר"א ס"ל פנוי' שבא עלי' פנוי עשאה זונה עיין יבמות דף ס"א וא"ל בכה"ג ב"א שנשא ב' נשים ומת ונפלה לפני אחיו ליבום ויבום אחת בא הכתוב להורת דיוכל האב למכור בתו דהיא צרתה להיבם דאינה רק עשה בית א' הוא בונה ואינה בוכה ב"ב זה אינו דתוס' לשיטתם אזלי דגרסי במס' קידושין דף י"ח דאין שפחות לאחר אשות וא"ל דבא להורת דיוכל למוכרה למצרי ואדומי ז"א דבעוד שלא נתגיירה א"כ היא ג"כ בלאו דלא תתחתן כדאיתא בס"פ האומר ואי לאחר שנתגיירה זה ג"כ אינו דאיתא במס' ב"מ דף ע"א גר אינה קונה עברי וה"ה לאמה עבריה דאיתקש עברי לעברי' ומסיק שם משום ושב אל משפחתו בעינן וליכא עיי"ש אמנם קשה לוקי האי דאם רעה בעיני אדוני' כגון שמעידן מל אחד שהוא מצרי שני ואח"כ נמצאו זוממין דנעשו העדים מצרי שני ואסורים לבוא בקהל והעדים ודאי רשאים לקנות עבד עברי דיוכל לקיים ושב אל משפחתו דהא וישראל קאתו ואכתי מנ"ל חייבי כריתות אע"כ דאין העדים נעשים מצרי שני וק"ל וגדול א' תירץ וכמדומה שהוא הגאון מוה' שאול ז"ל אב"ד דק ק פ"פ דאיתא במס' קידושין דף ס"ח ודילמא שתיהן שנאות אי א' מצרית וא' ישראלית שתיהן מעם אחד בעינן ואם איתא דהיכא דהעידו על אחד שהוא מצרי שני ונזים נעשו הם מצרי שני א"פ ומשכחת בכה"ג כגון שנשא א' מצרית דהיא אצלו שנואה ואח"כ העיד על אחד שהוא מ"ש ונעשו גם העדים מ"ש ונשא אח"כ עוד מצרית וא"כ שפיר הוא אחת אהובה דהיינו השני' דכיון דהוא ג"כ מ"ש מותר ליקח המצרית והראשונה היא שנואה ושניהם הם מעם אחד אע"כ ב"ל דהעדים אינם נעשין מ"ש ודו"ק והגאון מהו' איצק דוקלא הוכיח מסוגי' דיבמות דף ע"ח דלמא אי עבר ונסב דאי להתירא לא כתב וקשה הא נ"מ לאיסורה דאי אמרינן דגם דור ג' אסור א"כ היכא דהעידו על אחד שהוא מצרי שני לא נעשו העדים מ"ש דלו ולא לזרעו לכך גלי רחמנא דור שלישי יבוא בקהל א"כ נעשו העדים זוממין מ"ש אע"כ מוכח דעדים לא כעשו מצרי שני ודו"ק:

דף טז:

תוס' ד"ה מידי וקשה לר"ש וכו' ונראה לתקן דבפסחים דף ס"ז אמר ר"ש לא יאמר זב וכו' ומקשים הא אין עונשין מהדין לכן הי' נראה לר"ל לא תעשה שקדמה עשה אין לוקין וא"כ בלא"ה אין לוקין גם י"ל לפמ"ש הרז"ה דשאני טמא שנכנס למקדש כיון דאיכא כרת לא מהכי ניתק לעשה דלא דמי' ללאו דחסימה אמנם לר"י דיליף מגז"ש דטומאתו והלא אין גז"ש למחצה ה"ה דילפינן לה פך כמ"ש תוס' קידושין דף ל"ה ובמשנתינו סתמא קתני טמא שנכנס למקדש משמע אף טבל והרמב"ם בפ' י' מהל' פסולי מקודשין כתב דטמא שטבל ואכל קודש אינו חייב כרת דכתיב וטומאתו עליו עד שיהיה כל טומאתו וא"כ ממילא ביאת המקדש ג"כ ע"כ:

בח"מ ס' ל"ג העלה הש"ך דבד"מ ג"כ בעינן עדות שי"ל והקשה מ"ו בנב"י חא"ה סימן ע"ב בהג"ה הלא בפ' ח"ה במתני' היו שנים מעידן בראשונה והן עדות אחת להזמה והקשה נ"י היכא מיירי אי כשהוזמו קודם שנגמר הדין הלא אין משלמין עד שיגמר הדין ואם אחר שנגמר הדין א"כ כבר החזקוהו בקרקע והוי כאשר עשה ותירץ ריטב"א דמיירי שאינו באותו שדה רק שע"י עדותן יקח השדה ואי דבעינן בד"מ עדות שי"ל לא משכחת עידי חזקה שיועיל כ"א בשאין המחזיק באותו שדה דאל"כ כיון שאין עדים משלמין כשיוזמו אין עדותן מועיל דה"ל עדות שאין אי"ל א"כ קשה כמה סוגיות בב"ב דף כ"ט האי דאמר לחברי' מאי בעית בהאי ביתא וכו' אתא לקמי' דר"נ א"ל ברור אכילתך וקשה במאי יברר והלא כל עדים שיביא לא יועילו כיון שהוא באותו בית כדמשמע לשון מאי בעית בהאי ביתא ע"ש ונ"ל דבלא"ה חובה ליישב דמה יענה הריטב"א להוכחת תוס' מסכת ב"ק דף ד' ד"ה ועדים שהוכיחו דבממון ראוי' לחייב אף כאשר עשה מק"ו דבממון קי"ל עונשין מ"ה ונראה דהריטב"א לטעמי' אזיל דכתב בחדושיו למ"ס מכות דף ה' דהא דמשני הש"ס אין עונשין מ"ה הוא רק לחדודי דעדים זוממין חידוש הוא ואין לך בו אלא חדושו באשר זמם ולא כ"ע וא"כ שפיר משכחת עדות שאתה יוכל להזימה גבי עדות חזקה כגון דאסהידו תרי לחד ותרי לחד דליכא חידוש מודה הריטב"א דראוי' לחייב כאשר עשה מק"ו ועין תוס' ב"ק דף ע"ג והא דמוקי הריטב"א שהמחזיק אינו באותו השדה ולא מוקי בעדות מיוחדת ומשכחת הזמה אף כאשר עשה גם זה לא תברא דריטב"א רצה לתרץ אף למר זוטרא שהקשה במסכת מכות דף ו' ע"ב על ר"נ דמכשיר עדות מיוחדת בממון א"כ בד"נ תציל וקשה לדיד' הך מתני' דחזקת הבתים לכך מתרץ הריטב"א דמיירי שהמחזיק אינו באותו שדה אבל ר"נ דאמר ברור אכילתך יש לאוקמי בעדות מיוחדת ול"ק רק על ר"נ דמפיק עדות מיוחדת דכשר בד"מ מקרא ולמה לא יליף דא"כ לא משכחת הזמה גבי ד"מ זה לא קשה כ"כ דאי לאו קרא ה"א באמת דלא בעינן בד"מ עשי"ל אמנם לדידי קשה על הסוברים דבממון לא בעינן עדות שי"ל וגם על תירץ אחד בתוס' מכות ריש מס' דגבי בן גרושה וחלוצה לא בעינן עשי"ל מירושלמי יבמות פי"א ה' ז' גבי כהנת שנתערב וולדה בולד שפחתה ואיתא שם מהו שיעידו עדות אחת (דעבד פסול לעדות ובעי אם יעידו שניהם כאחת עם עוד ע"א יעלה להן לעדות אחת כלומר לאיש א') ומסיק מאחר שאלו ימצאו העדים זוממין לא אין נהרגין אף הכא כן ופירש הפ"מ דהוה עדות שאי אתה י"ל דעדות של עבד לאו עדות ואין נהרגין עד שיוזמו שניהן ולתירץ ב' של תוס' ריש מכות דבעדות ב"ג ו"ח לא בעינן עדות שי"ל אכתי הוי מצי למבעי' מה שיעידו עדות אחת לענין בן גרושה או בד"מ דלא בעינן עדות שי"ל עוד ראיתי למ"ו בנב"י מא"ה סי' ע"ב דף פ"א ד"ה והנה הר"ן וכו' כתב שם וא"ל דלמא באמת האי משנה במס' ב"ב ג' אחין אליבא דרע"ק ז"א דבהדי' מוקי שם בגמרא האי מתני' דלא כר"ע מטעם חצי דבר ולכאורה קשה דהא אכתי הוי מצי לאוקמי מתני' כר"מ דס"ל ג"כ במסכת מכות דף ד' ע"ב דעדים זוממין קנסא ובאמת קשה ג"כ על סוגי' מסכת ב"ק ד"ה ע"א סבר לה כר"ע וקשה למה מוקי כר"ע וקשה קושיות הש"ס אי ר"ע ליתני תרי גוונא שור הוי להש"ס לאוקמי כר"מ דס"ל ג"כ עדים זוממין קנסא ולר"מ לא שמעינן דתם שחבל באדם דמשלם נזק שלם ונראה דהנה המרם ברבי הקשה על ש"ס דמכות דף ד' דפריך הש"ס מ"ע דר"מ דס"ל לוקה ומשלם ומשני עולא דיליף ממוצא ש"ר ולמה לא אמר הש"ס דר"מ ס"ל כרנב"ה דס"ל דכרת פוטר מתשלומין דיליף אסון אסון וא"כ מוכח דלוקה ומשלם דאל"כ לא איצטרך אסון למיפטרה תיפק דפטור משום מלקות וכדאיתא כתובות דף ל"ה ונראה דסוגי' דמכות קאי למ"ד דס"ל חייבי מלקות שוגגין חי בין בתשלומין וא"כ איצטרך ג"ש אסון אסון לפטור אפילו בשוגג וכדעת האומרים דכרת פוטר מתשלומין אפילו בשוגג וגם עולא דמשני שם במכות דר"מ יליף ממוצא ש"ר ס"ל כמ"ד חייבי מלקות שוגגין חייבין בתשלומין ובזה מיושב קושי' תוס' במסכת כתובות דף ל"ב ד"ה אלמא שהקשו דילמא סבר עולא כר"י ולהנ"ל ניחא דעולא ע"כ סובר דחייבי מלקות שוגגין חייבין וא"כ ניחא סוגי' דב"ב די"ל דהנך סוגיות אזלי כמ"ד חייבי מלקות שוגגין פטורין וא"כ אין הכרע דר"מ ס"ל עדים זוממין קנסא והא דס"ל לוקה ומשלם דס"ל כרנב"ה א"כ מוכח דלוקה ומשלם מדאיצטרך אסון אסון למיפטרה מתשלומין:

הרמב"ם פסק דגבי מלקות אמרינן אף כאשר עשה וקשה מנ"ל להרמב"ם דין זה וי"ל דאיתא במס' מכות דף ה' משלשן בממון ואין משלשן במכות והקשה התוי"ט למה נקיט משלשן דמשמע ב"ג ולא קתני מחלקין אפי' בב' ותי' משום מלקות איצטרך למנקיט שלשל דמלקות אפשר ב"ג שיגיע לכל א' י"ג אבל בשנים א"א לחלקם וא"כ אי נימא דאף במלקות אמרינן כאשר זמם ולא כאשר עשה א"כ גם בשנים משכחת כגון שהעידו על אחד שחייב מלקות ולקו אותו מכה אחת ואח"כ הוזמו וא"כ המכה שכבר לקו אין מחייבין ונשאר ל"ח מלקות ואפשר בשנים וא"כ קושי' תיו"ט במ"ע א"ו במלקות אמרינן כאשר עשה וכמדומה לי ש ששמעתי דבר זה וק"ל:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה