אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
כתובות · דף ע.
תוס' ד"ה המדיר מגופא דמתני' מצי למיפרך ונ"ל דגם המקשה ידע לתרץ מתיך שי"ל צאי מ"י למזונותיך רק דקשה ליה קושית הש"ס לקמן קונם שאינו עושה כפיך וכו' נימא ג"כ מתוך שי"ל אינו נזונות וא"כ מתשמיש לא רצה להקשות נוכל לומר דמזונת ה"ט דחל הנדר מתוך שי"ל צאי מ"י במזונותיך לכן הקשה מהאי דקונם שאינו עושה לפיך נימא ג"כ מתוך שי"ל אינו מזונות עוד י"ל קושי' תוס' דהמ"ל פי"ב מה' אשות כתב דתשמיש שהידר כדבר שאין בו ממש הוא ואיתה נדר מ"ה ולכך לא עקר שעבוד עונה דהיא מד"ת וא"כ מתשמיש לא מצי למיפרך די"ל דהואיל מדרבנן הוא הנדר ולכך לא מפקע השעבוד אבל מזונות דנדר ח"ל מד"ת מפקע השעבוד ולכך מקשה מהאי דקונם שאינו עושה לפיך דג"כ חל הנדר מד"ת ואפ"ה אין צריך להפר:
במהרש"א הקשה לפי מ"ש לקמן התוס' דשיעבד דמזונות של אשה הוא מדרבנן לא הוי מצי לאתויי' מתשמיש דהוי שד"ר וכו' עיי"ש ונראה ונקדים לבאר הרמב"ם פי"ב מה"א דהקשו עליו דלמה לא מביא תירץ הש"ס עיי"ש בכ"מ ונראה לי דהנה בעמוד ב' הקשו תוס' ד"ה שהגיעו על רש"י דא"כ מן הנשואין נמי יחול הנדר וכו' ועוד קונם שאני עושה לפיך וכו' ונ"ל לפמ"ש הר"ן דקושי' הש"ס הוא וכי לא אתי' מתני' כת"ק דריב"נ כ"כ י"ל כיון דאיכא תנאי לעיל דמ"ז ע"ב דסברי מזונות ד"ת ח"כ לעולם י"ל כפירש"י לכך חל הנדר בארוסה משים דהוא מדרבנן והא דלא משני הש"ס בנשואה דא"כ אכתי הוי קשה וכי לא אתי מתני' אף כמ"ד מזונות ד"ת (ואף דפסקינן מזונות דרבנן דהרי אף לפי דברי הר"ן פסקינן ואפ"ה כתב דקושי' הש"ס הוא וכי כא אתי מתני' כת"ק) והא דקתני קונם שאינו עושה לפיכך דא"צ להפר י"ל דהר"ן כתב דאמרינן דוקא אלמוהו רבנן לשעבודא דבעל אבל כא שעבודא דאשה א"כ לפי"ז י"ל לכך אינו אינו צריך להפיר אף דהשעבוד הוא רק מדרבנן מ"מ כיון דאלמוהו רבנן לשעבודא הוי השעבוד כדאורייתא ולא חל הנדר כדאיתא לעיל דנ"ט ע"ב ולכך מוקי הש"ס בארוסה דבזה חל הנדר משום דבארוסה לכ"ע אינו חייב רק מדרבנן וגם גבי דידה לא אלמוהו רבנן לשעבודא ובזה מיושב ב"כ קושי' מהרש"א דממתני' גופי' הוי מצי להקשות ואי דתשמיש דאורייתא מ"מ הוי מצי למיפרך וכי לא את' מתני' כמ"ד דמזונות דאורייתא כמ"ש הר"ן (ויש לפקפק על זה די"ל דכוונת מהרש"א דתוס' לשיטתם שהקשו על רש"י ע"כ לא ס"ל כהר"ן) נשמע מכל זה היכא דשעבודא דרבנן חל הנדר זולת קונם שאינה עושה כפיך דאלמוהו שעבודא דבעל וא"כ רמב"ם דפסק מזונות אשה דרבנן שפיר חל הנדר אף דלא ספקה דלא אלמוהו שבעודא דידה ותשמיש דהוא דאורייתא באמת לא חל הנדר וה", תירץ דברי הרמב"ם דטעמו הוא דקונם מפקיע משעבוד ודוקא שעבודא דידי' הוא דאלמוהו אבק שבעודא דידה לא אלמוהו וקשה לי הא לעיל דנ"ט מקשים תוס' הא בידה לומר אינו נזונות ומתרצים דרוצה לתרץ אף לר"ל וא"כ הרמב"ם דפסק פי"ב מהא דיכולה לומר אינו נזונות מנ"ל להמציא פלוגתא חדשה דלריב"נ קונם מפקיע דלמא אינו מפקיע והא דצריך להפריש לאוקמי כדתירץ הש"ס לעיל דאמרה לכי מגרשה ואי משום קושי' הש"ס לעיל דאין בידה ז"א הא בידה לומר אינו נזונות ות"ק לא חייש דיגרש אותה כמ"ש מהרש"א לעיל ועיין ב"ש סי' פ' סי"ק ה' ונראה די"ל דהר"ן לטעמיה אזיל דמתרץ במס' נדרים דפ"ו ד"ה מתקיף דריב"נ דאמר יפר מיירי שאוסרת כל ז' מלאכות ובהני מלאכות אין בידה להפקיע עצמה אפי' אמרה אינו נזונות:
ובדברי הר"ן הנ"ל נדחה מה שמתרץ הב"ש בסי' פ"א סי"ק ה' עיי"ש דאי כדעת הב"ש דטעמי' משום הואיל ובידה לומר אינו נזונות קשה הא הרמב"ם ג"כ נקיט שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור הלא יוכל לזהור וע"כ צ"ל משום הני ז' מלאכות אין בידה לומר אינו נזונות ואינו עושה כמ"ש הר"ן שם ואם נימא דהב"ש סובר דהרמב"ם ס"ל כתירץ תוס' דסוגי' אזלי כר"ל וע"כ תוס' לא חשו לדקדוק הר"ן א"כ שוב קשה על הרמב"ם למה לא מביא תירץ הש"ס באומר צאי מ"י ואי משום דקונם מפקיע מדי שעבוד מנ"ל להמציא פלוגתא חדשה וכמו שהקשתי ועיין ספר דת אש:
גם קשה לי על הר"ן שכ' לת"ק דס"ל דקונם אין מפקיע מסוגי' דב"ק ד"צ ע"א מקשה לימא דרבא תנאי היא והלא ע"כ תנאי היא דת"ק ס"ל דקונם אין מפקיע משעבוד:
עוד יש לתרץ קושית מהרש"א וגם קושיות תוס' ד"ה שהגיעו דהא מזונות נשואה מדרבנן דלקמן דף ע"א איתא כגון שנדרה היא וקיים לה איהו וסתם מתני' כר"נ ואת"ל זוגי וכו' הרי לתירוץ הראשון אתי' כר"מ ובפרט דהשתא קיימינן לרב ואיהו מוקי לקמן כאן בסתם וכאן במפרש וס"מ כר"מ וגם במתני' קתני ר"י אומר בישראל חודש א' יקיים וכו' וא"כ שמעינן לר"י ג"כ דס"ל דצריך להפר והרי ר"מ ור"י סוברים לעיל דנ"ו דמזונות דאורייתא גבי המקדש אשה ע"מ שאין לך עלי ש"כ ועונה רמ"א תנאי בטל דמתנה עמש"ב ת"ב ואפי' לר"י דס"ל תנאי קיים מ"מ מוכח דס"ל מזונות ד"ת דאי דרבנן הא שמעי' לר"י שם דס"ל דבדרבנן תנאי בטל דחכמים עשו חיזק לדבריהם יותר משל תורה דמסקינן לעיל דוקא כותב לבתולה שטר מאתיים והיא כותבת התקבלתי מנה ומסיק דוקא כותב אבל אמרה לא דבדרבנן עשו חיזק יותר משל תורה וא"כ מתורץ קושי' התוס' דכא בעי לאוקמי בנשואה דמשום מזונות דרבנן דא"כ קשה על ר"י דאמר בחודש אחד יקיים הא כיון דמשעובד לה היכי מצי מדיר וא"ל הואיל דשעבודא דרבנן הא ר"י ס"ל מזונות דאורייתא ובזה מיושב גם כן קושית מהרשא: