אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חולין · דף מג:
אמר עולא ישב לה קוץ בושט וכו' הראב"ן פסק כעולא דאין חוששין לשמא הבריא והביא ראי' ממחט שנמצא בבית הכוסת דאין חוששין לשמא הבריא והקשה הפלתי מאי ראי' הוא דילמא האי דב"ה שאני דנשחטה הותרה דאף אם ניקבה מ"ב צדדים מ"מ מהני שחיטה לטהרה מידי נבלה אבל בהאי דישב לה קיץ בושט אם חיישינן לשמא הבריא לא מהני שחיטה כלל דניקב הושט הוי נבלה ונראה לתרץ דהנה הרמ"א ביו"ד סימן כ' כתב דכל ס' טרפה דידוע דנעשה מחיים לא אמרינן נשחטה הותרה דכיון דאינה יוכל לתלות שנעשה לאחר שחיטה א"כ אתילד רעותא בחזקת אסור דבהמה בחיי' בחזקת אסור עומדת ע"ש והנה בית הכוסת דמשני צדדים טרפה מיירי דאיכא קורט דם מפנים דאל"כ אמרינן לאחר שחוטה נתחבה ע"ש וא"כ האי דמחט שנמצא בבה"כ דמצד א' כשרה מיירי אף דאיכא ק"ד מבפנים דאל"כ מאי איירי מצד א' אפילו מ"ב צדדין כמי וא"כ יפה הוכיח הראב"ן דע"כ לא חיישינן כלל לשמא הבריא דאל"כ בה"כ מצד א' כשרה ניחש לשמא הבריא דאי דנשחטה הותרה ז"א כיון דמיירי דאיכא ק"ד מבפנים א"כ אתילד רעותא מחיים ולא שייך לומר בזה נשחטה הותרה כשיטת הרמ"א וכיון דלא שיך נשחטה הותרה אף דליכא חזקת איסר מ"מ כיון דליכא ג"כ חזקת היתר הוי למיזל לחומרא א"ו דליכא חששא כלל שמא הבריא וממילא גם בושט אף דא"ל חזקת איסר לא חיישינן לשמא הבריא וק"ל:
הנה התה"ד הוכיח מדברי ר"ת שהיתר בזאב שנכנס לעדר ודרס ב' או ג' טלאים מטעם ס"ס אף שיוכל לברר ע"י בדיקה מוכח דשרי ס"ס אף שיוכל לברר והקשה בספר כו"פ הלא ר"ת מיירי בבהמה ובבהמה א"א לברורי דושט אין לו בדיקה מבחוץ ונראה די"ל דהתה"ד סובר כתירץ שני של הרא"ש דרוב פעמים הארס ניכר מבחוץ אלא להחמיר קאמר דאין לסמוך על בדיקת חוץ שמא הארס נתחלל לפנים עיי"ש ומסתימת דברי ר"ת משמע דשרי שלא ע"י בדיקה כלל ולכל הפחות הי' לקרוע העור ולבדוק בחוץ ואם לא ימצא בחץ יבדוק בפנים: