אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חולין · דף לט:
שחטה ואח"כ חישב עלי' זה היה מעשה ולא אמרה בה לא איסור ולא היתר ורבינו ירוחם פסק דאסור באכילה ומותר בהנאה ומקשים ממ"נ אם באכילה אסור גם בהנאה יהיה אסור ונראה דהרשב"א במסכת קידושין כתב בדף נ"ח דמדאורייתא תקרובת ע"ז אינו אסור רק באכילה אבל בהנאה לא אסור כ"א מדרבנן מדכתיב ויאכלו זבחי מתים וא"כ י"ל דגם ר"י סובר כן והרי הכא איכא ספק אם סופו מוכיח על תחילתו ולכך באכילה הוי ס' ד"ת אבל בהנאה הוא רק ס' דרבנן ולקולא ולשיטת הרשב"א הנ"ל קשה מאי פריך הש"ס לעיל דף י"ג וניחוש שמא מין הוא הלא הוא רק ס' דרבנן ונ"ל דהנה החכם יצחק הקשה על הרשב"א מאי פריך הש"ס במסכת פסחים דף כ"ב ואימא כמים הנשפכין לפני ע"ז והלא לשיטת הרשב"א אינו רק מדרבנן וי"ל דהנה עיקר טעמא של הרשב"א מדכתיב ויאכלו לאכילה איתקוש ולא לדבר אחר וא"כ לריב"ב דסובר דמטמא באהל ע"כ סובר דלכל דבר איתקש וממילא גם בהנאה אסור מד"ת כמת וא"כ י"ל דהש"ס בפסחים קאי לריב"ב וא"כ מיושב ג"כ קושי' הנ"ל די"ל דקושית הש"ס קאי להך לישנא לעיל דף י"ג דמתני' אתי' כריב"ב וא"כ הוי ספיקא דאורייתא: