אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חגיגה · דף יח.
ופנית בבקר הטורי אבן העלה אפילו למ"ד תחומין דאורייתא בי"ט הוא מדרבנן ובזה מיושב עה שהקשה הגאון בעצמו במסכת ר"ה דף ל"ב השתא דרבנן אמרת לא ופירש"י דתחומין דרבנן והקשה דלמא מתניתן אתי כמ"ד תחומין דאורייתא ואני מוסיף להקשות שהרי שם מוקי סיפא דמתניתן אין מעכבין את התנוקות לתקוע הא נשים מעכבין כר"י והרא"ש בפ' מי שהוציאהו הלכה ח' כתב דר"י דסובר ספק עירוב הוא חמר גמל ולא אמר ספיקא דרבנן לקולא ש"מ דס"ל תחומין תורה אבל לפמ"ש דבי"ט ליכא איסור מד"ת ניחא ודע דאין להקשות על הרא"ש הנ"ל שכתב דר' יודא ס"ל תחומין תורה מסוגיא דעירובין דף ל"ז ע"ב ולימא ליה תנא דבי' איו הוא (היינו דסובר דאף בדרבנן אין ברירה) והלא איו משמי' דר"י קאמר ור"י סובר תחומין דאורייתא אמנם לפמ"ש תוס' בביצה דף ל"ח בשם הר"ש משנזא ניחא יעויי"ש:
גם יש לומר דלכך לא ניחא לש"ס במסכת ר"ה לאוקמי' מתני' כמ"ד תחומין תורה כיון דמצינו סתם מתני' סוף פ"ב דכתובות עד כאן היינו הולכין בשבת קסבר תחומין דרבנן ועיין מרדכי ספ"ק דעירובין ובתשו' ריב"ש סימן קפ"ג מביא בשם ריטב"א דהא דאיתא בכתובת והוא שיש גדול עמו י"מ דלא קאי רק על זה כתב ידו של אבא ולא על פלוני יצא מבית הספר לאכול בתמורה דא"כ תיפק לי' משום עדות גדול לבד דהרי מעלין לכהונה פע"י עד אחד וראב"ד כתב דמתני' אתיא כר"י דס"ל אין מעלין לכהונה עפ"י עד אחד ויש לדקדק דסיפא דעד כאן היינו מהלכין בשבת דתחומין דרבנן לא אתי' כר"י ומדסיפא לאו ר"י רישא כמי דלא כר"י אמנם בשם ע"כ צ"ל דרבי היא ונסיב אליבא דתנאי דהרי התנא שם סובר דאין חולקין תרומה לעבד אלא א"כ רבו עמו כר' יודא דסובר הכי:
ולדעת הגאון בעל טורי אבן דלר"ע בי"ט מודה דתחומין דרבנן ניחא דברי הטור א"ח סימן ת"ח שכתב מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו למי שצריך לילך ד' אלפים אמה לרוח אחת שיתן עירובו לסוף אלפים וראיתי להרב מהר"י זצ"ל שהקשה א"כ לר"ע דס"ל תחומין הורה לא מהני עירוב ובמסכת עירובין דף ס' איתא אר"ע אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה משמע דמהני עירוב ולהמחבר ניחא דנ"מ לר"ע בי"ט דמודה דהוא רבנן ולדידי קשיא מסוגיא דעירובין דל"ח דמסיק דר"מ סובר תחומין תורה וכיון דתחומין תורה לא מהני עירוב ועיין ירושלמי ריש מי שהיה טמא הלכה ב' ואפילו למ"ד כדי שיבוא ויאכל והוא שיהיה בתוך אלפים לתחום עד שלא חשיכה ועיין קרבן עדה אמנם הרי מצינו ערל ואזמל דאף במקום כרת העמידו דבריהם: