אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חגיגה · דף יז.
די"א א"צ ק"ו מה ראשין וכו' הקשה טורי אבן הא מק"ו לא הוה לקי דאין מזהירין מן הדין אבל מאת חג המצות תשמור לוקה דכ"מ שנאמר השמר ופן הוא לאו, ובאמת הר"ן בפ' מי שהפך אף הלכות מועד וכו' ואיכא דפטור אבל אסור דאין לוקין אף דכתיב את חג המצות תשמור ואמרינן לימוד על חשה"מ דאסור וכל מקום שנאמר השמר הוא לא תעשה זה לאו שבכללית היא ואין לוקין והנה הגאון מ' משה פ"פ נר"ו אב"ד דק"ק פ"ב השיב דאולי כיון דאיכא לאו אף שהוא לאו שבכללות תו לקי אף מק"ו כמ"ש המ"מ פ"ב ה' מ"א דהיכא דאיכא לאו הבא מכלל עשה מזהירין מן הדין ושוב ראיתי בס' צרור חיים לאחד מחכמי צפת תוב"ב שכתב כן על דברי כ"מ בפ"א ה' טומאת המת שהביא דברי הרמב"ם דלכך לקי האוכל בב"ח אף שאין הלאו מפורש דהוא ק"ו מבישול וכתב הכ"מ כיון שאסור בשולו הוא בכלל לא תאכל כל תעבה והקשה צרור חיים א"כ לא לילקי דהוא לאו שבכללות ותירץ דבאמת דאיסורו הוא מלא תאכל כל תועבה ובלא ק"ו לא הוה לקי דהוא לאו שבכללות אבל הק"ו אהני דלקי ובזה רציתי לתרץ מה שמקשים בסוגי' דחולין דף קט"ו דמקשה ש"ס למה לי ג"ש ליתי כולהו מק"ו ומקשים דמק"ו לא הוה לקי דאין מזהירין מן הדין ולהנ"ל ניחא כיון דבלא"ה אסור באכילה מלא תאכל כל תעבה רק דהוא לאו שבכללות ושוב אהני ק"ו למלקי וכמ"ש הכ"מ פ"ז ה' ממרים דהיכא דעונש מפורש אין לחוש על אזהרה אם הוא מן הדין או מלאו שבכללות אמנם קשה על הא דמשני ש"ס חורש בשור וחמור יוכיח הלא איכא למיפרך מה לחורש בשור וחמור שמותר באכילה לגמרי תאמר בב"ח נהי דאינה לוקה משום לא תאכל כל תעבה דהוא לאו שבכללות אסור מיהא איכא ושוב תהני ק"ו למלקי ומידי דברי קשה לי על תוס' יומא דף ל"ו שהקשו למה לא חשיב לאו שבכללות ולא הבנתי דילמא ר"ע סובר לוקין על לאו שבכללות דהא מצינו במסכת תמורה ברייתא דסובר כן:
וגם מה שהקשו דלמה לא חשיב לאו שאין בו מעשה הנה לשיטת הערוך שהביאו תוס' ריש מכות גבי המקיים כלאים בכרם סובר ר"ע דלאו שאין בו מעשה לוקין רק תוס' הקשו עליו ומה שהקשה הכ"מ פ"א ה' איסורי מזבח דלמה פסק הרמב"ם כרבא דאין לוקין על לאו שבכללות הא איתותב רבא עיי' ספר כריתות לשון לימודים שער א' סי' כ"ט כתב מדהקשה סתמא דתלמודא במסכת כריתות דף ד' והא אין לוקין על לאו שבכללות הכי הילכתא ועי' שבת דף פ"ה תוס' ה"ה לא תסיג ותוס' מנחות דף ע"ד: